שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מיכאל הנדלזלץ
מיכאל הנדלזלץ

זהו מחזה אמריקאי, שמחייה על הבמה את מעמד הטלת החרם על ברוך שפינוזה באמסטרדם של מחצית המאה ה-17. ההתרחשות, שהיא פרי דמיונו של המחזאי, המסתמך על מעט העובדות הידועות לחוקרים, מעמתת את שפינוזה עם מורו, הרב מורטרה, פרנסי הקהילה היהודית, ונציג מועצת העיר, החרד שהפילוסוף שנחשב לאחד החילונים הראשונים, אם לא לראשון שבהם, מסכן גם את החברה הלא יהודית, אך מעדיף שמי שימצו את הדין עמו יהיו היהודים.

הדרמה המשפטית-תיאולוגית מחייבת הרבה ריכוז מהקהל, שכן מדובר בסוגיות מופשטות, גם אם חשובות. אין ספק שזו סוגיה מעניינת, ואני בדרך כלל בעד תיאטרון המחייב את הצופה למאמץ אינטלקטואלי. יחד עם זאת, חוששני שהמחזה הזה איננו מצטיין בשרטוט הויכוח על פניו הפילוסופיות והרגשיות. ואולי דווקא מפני שהוא כל כך מתאמץ גם לפרוש את הדיון, וגם לספק לו מילוי פסיכולוגי. בתכניה יש דברים על היות המחזה על סוגיותיו נוגע למציאות חיינו ויש בכך בוודאי משהו, אם כי כל הוויכוח בנושאי דת וחברה בארץ רחוק מן הסוגיות שבגללן הוחרם שפינוזה כמרחק בין ירושלים לאמסטרדם.

מתוך "ירושלים החדשה"צילום: יעל אילן

בסופו של דבר הערב מתמצה באישיותו החביבה מאוד של ויטלי פרידלנדר בתפקיד הפילוסוף, שמסביר את תורתו בלשון פשוטה, אגב הערה ש"הוא עוד עובד על זה". אריה צ’רנר מביא לבמה את אישיותו החמה בדמות האב-הרב, ואילו יוסי עיני בתפקיד חבר מועצת העיר ואבי פניני בתפקיד פרנס הקהילה מצליחים הרבה פחות ליצור דמויות של בשר ודם. כרמית מסילתי-קפלן בדמות אחותו למחצה של שפינוזה מביאה לבמה צבע. איתי זבולון יוצר דמות אמינה למדי של חברו של שפינוזה ואורטל אבנעים מגלמת את אהבתו ה”גויה” של הפילוסוף.

הבמאי סיני פתר עשה מאמץ רב להפוך את הקהל באולם לקהילת אמסטרדם שבפניה נערכת חקירתו של שפינוזה, ואף הוסיף למחזה מעמדי קומדיה דל ארטה שהיו כנראה אמורים להפקיע אותו מהיותו דיון מייגע, אך היו בעיני בעיקר גסים ועשויים בטעם רע במיוחד.

זאת מסוג ההצגות שהייתי מאוד רוצה לשבח. לצערי היא הייתה בעינימייגעת למדי, למרות רצינות כוונותיה הטובות.

תיאטרון החאן מעלה את "ירושלים החדשה" מאת דייויד אייבס. עברית: איתן בלום. תפאורה: דנה צרפתי. תלבושות: דליה פן לרנר. תאורה: רוני כהן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ