בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמש בתיאטרון: אבסולוטי באופן יחסי

תגובות

פלורנס פוסטר ג'נקינס היתה דמות אמיתית: אשת חברה שניחנה באהבה למוסיקה, העדר אוזן מוסיקלית וחסרת מודעות עצמית, שעשתה קריירה כזמרת קלאסית. אני זוכר שכששמעתי הקלטה שלה, בה היא שרה את האריה של "מלכת הלילה" של מוצרט, תחילה שאגתי מצחוק, ואחר כך הייתי משוכנע שזו פרודיה שנעשתה על ידי זמרת בעלת שמיעה ויכולת קולית מופלאה, כי רק מוסיקאי מעולה יכול לזייף כך.

המחזה מביא את סיפורה מנקודת מבטו של המלווה שלה, ששומע את חסרונותיה אבל נסחף לאשליה שלה, מפרנס אותה, ומתחיל לפקפק לרגע במשמעות המושגים האבסולוטיים במוסיקה ובאמנות.

זהו מחזה קטן, חכם ומצחיק לשניים, שמביא את הקהל הצופה בו קרוב למקום בו היו המתוחכמים והרגישים שבין מאזיניה של ג'נקינס האמיתית, שצחקו לה מצד אחד, ובאיזשהו מקום גם העריצו אותה על יכולתה לחיות בתוך האשליה שלה, כנגד כל הסיכויים. לרגע אני חושב על חלק מהפוליטיקאים שלנו למראה הסיפור הזה.

הפעם הראשונה ששמעתי את רמה מסינגר אירעה כשהיתה תלמידת משחק בבית צבי, בערב משותף עם בית הספר רימון. היא הראתה למוסיקאים איך שחקנית יכולה to belt out שיר, כמו שצריך. כאן צפיתי בה מזייפת באופן מופלא - וזה הרי כל כך קשה למוסיקאית כמוה - ומפיקה את הרגש הנכון של חוסר מודעות מוחלטת (של הדמות) במלוא המודעות של שחקנית-אמנית מיומנת ומצוינת. שמחתי שהמחזה נותן לשחקנית הזדמנות להראות שבניגוד לדמות, היא ניחנה גם בקול, גם בשמיעה וגם ברגש המוסיקלי הנכון.

מולי שולמן עזר כנגד חינני לעומתה, העניק לסיפור את ההדגש הרגשי הנכון (המחזה הוא בעצם מונולוג שלו, עם ויניאטות שלה) ובעיקר עבד בתיאום מופלא עם המוסיקאי רן בגנו שהיה מאחורי הקלעים.

ובכלל, מבחינה מקצועית טהורה זו היתה עבודה מהוקצעת ומהנה מכל הבחינות. אולי לא סיפור חשוב או רלוונטי, אבל בהחלט משהו לבעלי שמיעה, רגש ואהבת מוסיקה.

תיאטרון באר שבע מעלה את "סוביניר" מאת סטיבן טרמפלי. תרגום: דורי פרנס. בימוי: ניר ארז. ניהול מוסיקלי: רן בגנו. תפאורה ותלבושות: נטע הקר. כוראוגרפיה: עוז מורג. תאורה: קרן גרנק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו