בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיאטרון: "גרסת הבמאי". יש תיאטרון בדימונה

מה קורה כששחקני תיאטרון וודביל נסחפים לצלם סרט אילם בהוליווד, ומאבדים את היכולת להבחין בין אשליה ומציאות. למות בסרט

תגובות

החדשות הטובות הן שיש תיאטרון בדימונה: מעבדת פיס תרבות בניהולה של נועה רבן קנולר, שהביאה לתל אביב עבודת תיאטרון שלה, בשיתוף שחקניה, שהיא כולה שיר אהבה לאשלייה שבתיאטרון ובסרט. "גרסת הבמאי" היא העיבוד החופשי שלה ושל שחקניה לסיפור מתוך קובץ סיפורים של איליה ארנבורג על שחקני וודביל אמריקאים היוצאים להיות כוכבים בהוליווד של ימי הסרט האילם, והולכים שבי אחרי האשליה, מה שמעורר את השאלה הלא חדשה – למעשה הנצחית – של "מהי אמת" בתחומים החמקמקים של משחק בקולנוע ובתיאטרון.

ההצגה, שהתארחה באולם 3 של התיאטרון הקאמרי נערכת על פסי רכבת, שהקהל יושב משני צידיהם. על הפסים מובאות קרוניות, ועליהם מגלמים  שחקני תיאטרון וודביל (בידורי ומוגזם) את משחק חייהם כשהם מגוייסים לצלם סרט אילם בהוליווד, והופכים כלי משחק בידי במאי, נערת התסריט שלו, ושחקן מתחרה. לבסוף כבר לא ברור מי משחק מתי ומדוע, מי הגיבור, והאם האקדח יורה באמת, מי המת ומה יוצא לו מזה.

את התפאורה עיצב סשה ליסיאנסקי, את התלבושות והאביזרים שירה וייז, ואת האנימציה בסרט המהווה חלק מהותי בהצגה הכינו בסטודיו קיפוד נורית מיטגרנץ ויואב רבן. החדשות הטובות באמת הן שההצגה היא הפגנת השליטה של רבן קנולר במרכיבי ההצגה והאשלייה הקולנועית (כולל פסקול בעריכת מתן ביטון ומוסיקה של אופיר נהרי העשויים מצויין), והיכולת שלה להפיק אפקטיוויות רבה ועושר של משמעויות מאמצעים דלים במופגן, כמו גם היכולת הטכנית וניקיון הביצוע שלא היו מביישים תיאטרון מקצועי מנוסה.

ז,ראר אלון

החולשה היחסית היא בתחום המשחק. לאוו דווקא מצד המיומנויות הטכניות או ההתלהבות: אלה קיימים בשפע. מה שחסר לשחקני דימונה היא אותה מידה של בגרות, ניסיון ופאתוס, הנחוצים למעשה תיאטרוני העוסק באשליה ומציאות. חולשה זו בולטת במיוחד אצל יואב כורש, המגלם את הבמאי, ובמידה מסויימת אצל זוהר גורן, העזר כנגדו (שמתנועעת מצויין, ואף אחראית לכוריאוגרפיה). חנית כהן מור יוסף מגלמת בחן וכנות את דמות השחקנית, אופיר נהרי הוא המיומן והמשעשע (הוא הליצן המקסים בהצגת "אפאחדבשום מקום") בתפקיד הנבל, ויעקב זדה דניאל הוא הגיבור – שבמשחקו יש תערובת של רגעים יפים והחטאות – שבסופו של דבר מת באמת בסרט שבו היה אמור להיות רק הכוכב.

וכל זה מעורר הרבה מאוד סימפטיה ומעורר הרבה חשק לפרגן להם..

"גרסת הבמאי" מאת נועה רבן קנולר ואנסמבל מעבדת פיס תרבות דימונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו