בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"חדירה" - סקס זה לא הכל

כשניטל היבט הנרדפות והקרבן - ואת זה ראוי שיבינו גם שאר היהודים - מתברר שהסיכויים לאהבה שמחה - או לשלום - הם קלושים, וכדי להשיג אותם צריך להתאמץ, וצריך גם מזל

6תגובות

העובדה שהאהבה החד מינית מעזה היום “לבטא את שמה” - ובישראל קיימת קבוצת תיאטרון שייחודה ומטרת קיומה להציג מחזות מחיי האהבה הזאת, התיאטרון ההומו-לסבי תה”ל - איננה אומרת שגדלו סיכוייה להיות אהבה מאושרת. אולי אפילו להיפך: כשניטל היבט הנרדפות והקרבן - ואת זה ראוי שיבינו גם שאר היהודים - מתברר שהסיכויים לאהבה שמחה - או לשלום - הם קלושים, וכדי להשיג אותם צריך להתאמץ, וצריך גם מזל.

ריי היא לסבית. אשלי היא החברה הכי טובה שלה. הן מתעמלות יחד, מה שמייצר גם קירבה פיזית, אבל לצערה של ריי זה לא קורה, והיא בעיקר מאזינה לאשלי המספרת לה על קשריה ותקוותיה עם גברים. עד שיום אחד ריי, המתארחת בבית הורי חברתה, מתלווה לאשלי ולתקווה החדשה שלה לזוגיות, צ’ארלי, חוזרת מוקדם הביתה, פוגשת את אמה של אשלי, אשה יפה ולמודת אכזבות מחיי נישואין סטרייטים וריקים. מכאן ואילך מקבל המושג “משולש רומנטי” כמה זוויות חדשות.

האולם הקטן של הבית הגאה הוסב לבר, בין התמונות הוגשו לקהל כוסיות עראק, בחזקת השפעה לא הוגנת על הביקורת - ודפנה רובינשטין ביימה הצגה רגישה ועניינית, שחוזרת לאמת העצובה לפיה הלסביות הן גם נשים, ומה שמציק להן זה מה שמציק לכל הנשים (והגברים): העדר אינטימיות ואהבה, אכזבה מהחיים ההולכים למקום אחר בלעדינו.

לואיז גרין

את המחזה כתבה ווינטר מילר, אמריקאית המתמקדת באג’נדה חברתית. תרגם אותו אביהוד תדהר. אורלי טובלי גילמה את מגי, ואני מוכן לחתום על כל מילות החיזור החמות שמשמיעה באזניה ריי. זהו תפקיד אפיזודי בדרמה הזאת, ועשוי היטב. דבי יבלונקה מגלמת בצורה משכנעת ומתוקה את אשלי, הנערה הכל-אמריקאית המוכנה להתנסות בכל, אבל יודעת היטב מה היא רוצה וצריכה. תמר גוטמן היא ריי, ממוקדת, חדה וחסרת אשליות. אולי הרגע היפה ביותר שלה - ושל ההצגה - היה לפני הסוף, בלי מלים: הזרועות פרושות לצדדים באמירה נכנעת ומשלימה “אין מה לעשות”. עצוב.

תיאטרון תה”ל מעלה “חדירה” מאת ווינטר מילר. תרגום: אביהוד תדהר. בימוי: דפנה רובינשטיין. עיצוב: עלי קפלן. תקלוט: מיכל שר.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו