שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הקרינה של מוסטונן

שמחת ההופעה של המנצח והכנר האסטוני אנדרס מוסטונן עוברת אל הנגנים וודאי אל הקהל

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

המנצח והכנר האסטוני אנדרס מוסטונן הוא מוסיקאי שצריך גם לראות, לא רק לשמוע, ואין בכך כדי לגרוע מחשיבותו. מוסטונן מקרין שמחת הופעה, שעוברת (להשערתי) אל הנגנים וודאי אל הקהל.

מדובר אפוא בעוד קונצרט של קאמרטה שחבל להחמיץ, וראוי להיות מסומן כאחת האטרקציות המובהקות של העונה; עם ויוואלדי בפניו המסחררות, עם באך, עם תוספות - ענוגות דווקא - של מוסיקה לכלי קשת מהמאה ה-20.

קאמרטה הופיעה הפעם כהרכב מיתרים בלבד, עם צ'מבלו (בידי איריס גלוברזון), ומוסטונן ניצל את יכולתם של הנגנים לגמישות סגנונית וצלילית. שתי סימפוניות של ויוואלדי, בפתיחה, נוגנו בכלים רגילים אבל בסגנון "מוטה בארוקיזם". מקרוב (שורה מס' 6), הצליל שהפיק  מוסטונן מהתלכיד נשמע לי חזק יתר על המידה בקטעי "פורטה", עד כדי רצון להתרחק לשורה אחורית, אבל הטמפרמנט של מוסטונן מימש את שתי הפנינים האלה ברטוריקה משכנעת ומרתקת. ביצירה אחרת של ויוואלדי ("לאודאטה פוארי"), וב"גלוריה" של הנדל, אחר כך, שתיהן בכיכובה של הזמרת האיטלקייה ג'מה ברטניולי, הצליל של התזמורת היה רך ומתחשב.  

ברטניולי נוקטת בהופעתה גישה שאפשר לכנותה "תיאטרלית למדי", אישית - מחוותיה אלה נראו לי מוגזמות. זמרתה של ברטניולי רב-גונית, מעניינת מבחינת ההבעה. מקצת הטונים שהפיקה היו זוהרים, מיוחדים במינם, אך לפעמים קולה נשמע מצומצם מבחינת התהודה, למשל במשלב נמוך. כנ"ל יכולתה ללהטט בפסאז'ים קרקסיים ממש, עוצרי נשימה; אין הם בוקעים מגרונה כדבר של מה בכך, אבל כובשים את הלב כהתמודדות מרשימה עם משוכה טכנית.  

הופעתו של מוסטונן כסולן בקונצרט לכינור בלה-מינור של באך היתה לפרקים מסחררת ומפליאה (בעיקר בפרק השלישי), ומנגד משתדלת כאילו בכוח להצטייר כלא-שגרתית (בפרק האטי). אבל באך, מוסטונן וקאמרטה הם צירוף ש"חובה" לפגוש. מה עוד היה בקונצרט ארוך ועשיר זה? שתי יצירות דתיות קצרות ענוגות, מאת ארבו פרט ומאת קז'ישטוף פנדרצקי (זו האחרונה היא עיבוד של יצירה שנכתבה במקור למקהלה), ו"מוסיקה שקטה", יצירה נחמדה להפליא מאת ולנטין סילבסטרוב (יליד 1937). שלושתן הן ליטוף לאוזניים, ויש שיאמרו – גם ללב.

תזמורת קאמרטה עם אנדרס מוסטונן, כמנצח וככנר סולן.  זמרת סולנית: ג'מה ברטניולי. מוזיאון תל אביב, 4.4

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ