בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"צלילי המוסיקה": האישיות הזוהרת של אומנת הפלא

מחזמר עשיר בשירים נפלאים ומוכרים, הפקה שמרכיביה נכונים, ואניה בוקשטיין שסוחפת את הפרטנרים והקהל להרבה דברים משמחים

10תגובות

“צלילי המוסיקה” הוא אחד ממחזות הזמר האהובים והמוכרים ביותר מזה יותר מיובל שנים, גם בזכות הסיפור הרומנטי-משפחתי המתקתק על הנזירה המזמרת ומקהלת הילדים, והן בזכות השירים של רוג’רס והמרשטיין, כמו זה שנתן את שמו למחזמר, או “דו-רה-מי”. הקהל שר יחד עם הזמרים. גם על במות ישראל העלאתו היא חידוש קטן: רק לפני כמחצית השנה הוא עלה בתיאטרון הספריה ברמת גן, וההפקה ההיא, על מרכיביה הרבים, כולל הבימוי המצויין של ארתור קוגן, היא הבסיס הבריא וההשראה להפקה הזאת.

זו יוזמה מחודשת ונחוצה לתיאטרון מסחרי בישראל, שפירושו הימור, אבל גם השקעה כמו שצריך מבחינת ליהוק מוקפד בתפקידים גדולים וקטנים ותזמורת (סימפונט רעננה), היקף המיזם ואולם (המשכן לאמנויות הבמה). זה לא תמיד לטובה, כי למשל התפאורן סשה ליסיאנסקי שעיצב גם את ההפקה בתיאטרון ספריה העמיד כאן במרכז הבמה כנפי טחנת רוח שמתקפלות בזויות בימתיות מופרכות. אמנם לא ריאליסטי, אבל די מיותר.

אבל אפילו זה לא מצליח להפריע לאניה בוקשטיין בתפקיד הראשי של מריה, זו שאי אפשר לעמוד בפני קסמה. לבוקשטיין (שכבר שיחקה במחזמר הזה ב-2005, מספרת התכניה) אין סופרן זוהר. קולה נמוך יותר, גוונו כמעט כהה, אבל אישיותה זוהרת וסוחפת בתמימות נלהבת ובמוסיקליות כובשת. קומתה הנערתית מנוצלת היטב על ידי הבמאי במעמד הרומנטי המרכזי שעלול היה להיות מגוחך: רפי ויינשטוק גבה הקומה (זמר נפלא בתפקיד העצי של קפטן פון טראפ) מרים ומחבק אותה ביד אחת, וכשרגליה מיטלטלות בגובה חגורתו היא מרכינה ראש בחן לנשקו. אח, אלה דברים שאותי משמחים.

אליצור ראובני

הרבה קולות ושחקנים טובים: לימור שפירא (אם המנזר שזה התרגום ל-Mother Abbess וזה לא “האם אבס” כמו שכתוב בתכניה), ענת עצמון כברונית, ארז וייס כאמרגן דטויילר, דינה דורון כפראו שמידט, ורוני דלומי כלואיזה, ושאר הילדים המקסימים, כמובן.
מה שחסר כעת זה הקפדה על ניואנסים. וגם השקעת כסף קטן בתכניה, שפגומה מכל היבט מקצועי אפשרי. אבל זה מתעמעם לאורה של הכוכבת ומלוויה.

עודד פלדמן ושמואל פרנקל מציגים את “צלילי המוסיקה” מאת הווארד לינדסי וראסל קראוס (מחזה, ריצ’רד רוג’רס (מוסיקה) ואוסקר המרשטיין II (תמלילים). תרגום: אבי קורן. בימוי: ארתור קוגן. תפאורה: סשה ליסיאנסקי. תלבושות: ויקטוריה סבריקובה. כוראוגרפיה: אלדד גרויסמן. ניהול מוסיקלי: גיל שוחט. תזמורת סימפונט רעננה. ניצוח: דניאל שוורצמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו