בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חד־פעמיות חוזרת

אנדרש שיף שוב העפיל אל פסגת המוסיקה לפסנתר

תגובות

משימת הדיווח על הרסיטל שהגיש אנדרש שיף ביום שישי מתנקזת לקושי קבוע: איזה שבחים לבחור, מהן מלות ההפלגה שיש להמטיר. ברסיטל של שיף בספטמבר אשתקד באותן נסיבות (הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית) ובאותו מקום (אולם ימק"א בירושלים), שררה הרגשה של אירוע חד־פעמי, תחושה שביצועים עמוקים כאלה להיידן, בטהובן ושוברט לא נשמעו מעולם בין כותלי האולם הזה.

תחושת החד־פעמיות שבה והשתררה גם הפעם: שוב הוליך אותנו שיף על פסגת המוסיקה לפסנתר, לא על פסגת הפסנתרנות (ניצול פוטנציאל הצלילי של הפסנתר, ה"פיאניזם" - במובן שחשפו והעשירו שופן וליסט ודביסי) אלא פסגת המוסיקה, עם הסונטה אופוס 109 של בטהובן והסונטה ד' 894 של שוברט. וכמו אשתקד, גם הפעם החמיץ "קול המוסיקה" את שידור הרסיטל, מסיבות שרק הרפורמה המיוחלת ברשות השידור אולי תסלק אותן.

מוניקה ריטר האוס

על השאלה "איך הוא ניגן" איני מוצא תשובה טובה יותר ממה שעלה בדעתי לפני שנה: זו אמנות שבה כל צליל משמש מרכיב בבניין שלם. צורתו הכללית של הבניין וגם אחדים מפרטיו אולי אינם מדברים אל לבו של כל אחד ואחת, ביצירה מסוימת, אבל עצם היותו בניין שלם ומושלם אינה שנויה במחלוקת. מה בלט על פני השטח הפעם? בניית התוכנית כולה כרצף אחד ארוך (בלי הפסקה), והקצבים. מעולם לא שמעתי את הפרק הראשון, השירתי, של הסונטה בסול מג'ור ד' 894 של שוברט בטמפו מזורז כזה, שלא פגע כלל בשירתיות אלא העצים אותה, וכששיא הסונטה מתייצב ומובלט דווקא הפרק האחרון, שבדיונים רווחים על היצירה הזאת נתפס כחשוב פחות.

כהרפיה כלשהי בין בטהובן ובין שוברט שילב שיף, כהחלטה רבת טעם, סונטות בעלות מסר מורכב פחות לכאורה, האחת מאת ברטוק והאחרת מאת ינאצ'ק, וכדי להגדיל פינוק ולהאדירו הגיש גם הדרנים נדיבים - אחד ברהמס (אינטרמצו אופוס 117 מס' 1), אחד שוברט ("מלודיה הונגרית") ובאך (פרק ראשון מתוך "הקונצ'רטו האיטלקי", בגישה שובבה שהקרינה ספונטניות). לסיכום: יש לקוות שאנדרש שיף ימשיך לאהוב את הפסטיבל הירושלמי הזה ויבוא שוב.

רסיטל של הפסנתרן אנדרש שיף, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית בירושלים. אולם ימק"א, 30.8



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו