יצירה רוסית סוחפת

למרות שהאריות בחלק השני עלולות להתקבל כארכניות, המוסיקה של האופרה "הנסיך איגור" מאת בורודין עשויה לשבות לבבות

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגי חיטרון

המוסיקה של האופרה "הנסיך איגור" מאת בורודין עשויה לשבות לבבות. הרבה מנגינות יפות, תופסות מיד, מתוזמרות ביד אמן. עם זאת, האריות בחלק השני עלולות להתקבל כארכניות, ודואט האהבה של בן הנסיך הרוסי ובת החאן מצטייר כמוסיקה סנטימנטלית ואפילו בנאלית. ודאי שהעלילה - סיפור היסטורי על נסיך אמיץ במאה ה-12 - היתה יכולה להיות מעובדת לליברטו מוצלח יותר מבחינת השתלשלות האירועים והובלת הדרמה אל שיא. אבל הרי גם "בוריס גודונוב" המהוללת של מוסורגסקי סובלת ממבנה עלילתי רעוע; והרי יש אופרות שעלילתן מסודרת היטב ובכל זאת מטופשת. אחת התוצאות של הבעיות המבניות היא שלאופרה זו יש גרסאות אחדות: את הפתיחה לפעמים לא מבצעים כלל, אם מפני שיש כאן תירוץ מצוין לקצר - הרי לא בורודין חיבר את הפתיחה אלא גלזונוב, לאחר מותו של בורודין - ואם מתוך חרדה אמיתית לאותנטיות.

בגרסה המועלית בימים אלה בתל אביב, גרסת בית האופרה "נובאיה" ממוסקבה שביים יורי אלכסנדרוב (הוא יהודי, אגב), ננקטה דרך ביניים מפתיעה: הפתיחה (ככל שהבחנתי מדובר לפחות בחלק נכבד ממנה) אכן מבוצעת, אבל לא כפתיחה אלא בתוך החלק הראשון של האופרה.

הזמרים של "נובאיה" טובים עד טובים מאוד, אך במסדר הפנומנאליות הם נופלים מהנבחרת הבכירה של בית האופרה מרינסקי מפטרבורג, המוכרת לנו היטב.

בהצגה אמש ערבו לאזני בעיקר הזמרים בתפקיד איגור ובתפקיד בנו, והזמרת בתפקיד הנערה הפולובצית באריה האריינטלית-אקזוטית שלה. הזמרות בתפקיד הנסיכה הרוסית ובתפקיד בתו של החאן הצטיינו יחסית פחות. המקהלה הרשימה מאוד, כצפוי.

האופרה "הנסיך איגור" מאת בורודין בביצוע בית האופרה "נוביה" ממוסקבה. מנצח: יאן לת'אם קניג. המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ