קונצ'רטו קטן גדול - אמש - הארץ
קונצרט

קונצ'רטו קטן גדול

מי כמו אנדרש שיף מיטיב להבליט את סגולותיו של הקונצ'רטו לפסנתר ברה מג'ור מאת היידן ולהפיק ממנו הנאה עצומה

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חגי חיטרון

את הכינוי "קונצ'רטו קטן גדול" לקונצ'רטו לפסנתר ברה מג'ור מאת היידן, שמעתי מפי הפסנתרן תומר לב, שהקדיש לא מכבר הרצאה שלמה להיידן וליצירה זו במכללת לוינסקי. לכאורה, אומר ד"ר לב, זו יצירה קטנה – בממדים, בתיזמור, באתגרים הטכניים - אבל ככל שבוחנים אותה לעומק, משתאים לגלות עד כמה טרח היידן לנצל ולטפל בכל מוטיב ורסיס של מוטיב.

ומי כמו אנדרש שיף משכיל להבליט את סגולותיה של היצירה, עם הפרק השני שחושף ליריות רומנטית כמעט ועם הפרק השלישי, ב"נימה הצוענית", שכמו מסמל - לבד מהחן המוזיקלי הבלתי אמצעי המיידי שלו – את הרב־לאומיות של האימפריה האוסטרית. תרבות שגם שיף עצמו, שגדל בבודפשט, הוא במידה מסוימת חלק ממנה. עוד יש לומר בדרך אגב כי הפסנתרן היהודי הדגול הזה הוא אוהד ישראל מובהק, וכאשר אמר, בתום כיתת אמן שניהל השבוע באקדמיה בתל אביב, כי הוא שמח לשמוע ש"מנגנים כאן טוב כל כך", המלה "כאן" (בישראל) נשמעה רבת רגש במיוחד באינטונציית הדיבור השקטה ורבת ההבעה שלו.

שיף. מגבלות פסנתר הסטיינוויצילום: אמיל סלמן

עוד על נגינתו של שיף את הקונצ'רטו: כל פראזה, חשובה או פחות, היתה מלאכת מחשבת והופקה בהנאה עצומה של אמן שקוצר את פרי תכנונו. הנאה שבלי ספק הציפה גם מאות לבבות באולם. בהדרן, "אינטרמצו" מאת ברהמס, הראה שיף איך הוא מתחבר ללב המתרפק־רומנטי של הקטע, מבלי לגלוש ולו לשנייה לסנטימנטליות.

ועכשיו הגיעה לכאורה המנה העיקרית של הערב, מבחינת החשיבות והאתגר הביצועי: שיף ניצח על הסימפוניה הרביעית של ברהמס. גישתו, למן ההתחלה, היתה אנליטית, לפעמים מעניינת, אבל לא הולידה את החוייה ה"עוטפת" המצופה. מנגינתו של הצ'לן מיקלוש פרני בקונצ'רטו של דבוז'ק יכולתי להאזין רק למדגם קצר, הצליל שלו נשמע יבש יחסית, והפרק הראשון לא כל כך זרם.

התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מנצח ופסנתרן סולן: אנדרש שיף. סולן נוסף: הצ'לן מיקלוש פרני. היכל התרבות בתל אביב. 25.12

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ