הפסנתרן אלישע אבס סיפר סיפור שונה

הפסנתרן אלישע אבס חזר מהכדורגל אל הפסנתר במלוא הכוח

חגי חיטרון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגי חיטרון

הפסנתרן אלישע אבס, בן 43 (בנו של מספר הסיפורים שלמה אבס), הוא מוזיקאי שעבר מסלול יחיד במינו. התמצית: אבס, פסנתרן מגיל צעיר מאוד, תלמיד מובהק של פנינה זלצמן, נטש בעלומיו את הנגינה לטובת קריירה (צולחת למדי) של כדורגלן, ולאחר שנים שב אל הפסנתר - במלוא הכוח. אמש זו היתה הופעתו הראשונה עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון (להפתעתי, הוא ניגן מתווים).

סיכום ההתרשמות, תחילה בשלוש מלים: נגינה מעניינת בהחלט. בקונצ'רטו מס' 3 של בטהובן הפגין אבס מיד פרשנות שאפשר לאפיינה (בתיאור אישי סובייקטיבי ) כ"רטוריקה ברורה חדה", הקונצ'רטו סופר כסיפור שונה מהרגיל, כל פראזה כמעט קיבלה פנים חדשות. עם זאת, הזרימה בכללותה לא תמיד הצטיינה, למשל בפרק השני, וגם מגוון צבעי הפסנתר שהפיק נשמע באוזני מוגבל. בעיקר: פיאנו מוגזם (שאיפשר לשמוע עד כמה המזגן במשכן לאמנויות הבמה מרעיש) במקום גיווני פיאנו. גישתו של אבס נשאה פרי, לטעמי, דווקא בהדרן - נוקטורן בדו-דיאז מינור של שופן: לאחר הפתיחה החרישית של הנוקטורן, שבקושי נשמעה, הוא ניגן את "פראזת הנושא" המוכרת, עם הטריל הארוך, בפאתוס עז, נטול "אווריריות שופנית". זה היה מצוין, אחר, משכנע.

צילום: מירי שמירצילום: מירי שמיר

היצירה "נבוכדנצר בלוז" מאת חיים פרמונט (14 דקות), לזמר בריטון ותזמורת, אשר בוצעה בימים אלה בבכורה בארבעה קונצרטים של התזמורת הסימפונית ראשון לציון, לרבות אמש, מתייחסת ל"נבוקו" של ורדי, דרך הלחנת שיר הומוריסטי קצר של רוני סומק (תחילת חלקו השלישי: "אני ג'וזפה ורדי ראיתי בילדותי, את אמי טווה חוטים, מהם אחרי שנים תפרתי את בגדי המלוכה לנבוכדנצר, את השמלות שכיסו תשוקה, בגוף של אביגיל ופנינה").

פרמונט (בדברי הסבר שצירף לתוכנייה): "זו יצירת שעטנז שמאזכרת בלוז, ביג בנד, ציטוט מ'נבוקו' וניסיון לשלב קורטוב של הומור עם דראמה". התוצאה: אין ספק שהאזכורים שהמלחין ביסס עליהם את היצירה מדברים ללבם של רבים מאוד בקהל, עדות לכך היו מחיאות הכפיים החזקות בסיום. בכל זאת, עד כמה שהצלחתי לקלוט, לא נוצר רושם שניסיונו של היוצר לשלב הומור עם דרמה התגשם (וזו הרי יומרה לא צנועה כלל). הכוונות נשארו על הנייר. ההומור של סומק בשיר זה עובד יותר טוב בלי המוזיקה הזאת. אשר לסולן: גיא פלץ הוא זמר מצוין שכבר הוכיח את יכולתו במעמדים רבים, אבל זמרת סולו בחלל הענק של המשכן אינה מציגה אותו במיטבו.

התזמורת הסימפונית ראשון לציון. מנצח: רובן גזריאן (ארמניה-גרמניה): סולנים: הזמר גיא פלץ והפסנתרן אלישע אבס. המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ