"ויתרתי" בהופעה: היה כאוטי, היה מצחיק, היה דפוק

בארבי תל אביב. רגע הפרידה. הרגע הזה שבו הם מצליחים לפרוץ את מעגל הבדיחה הפנימית והפרטית ולהצחיק מאות אנשים. היה כאוטי

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבי פיטשון
אבי פיטשון

יש כל-כך הרבה דברים ב"ויתרתי" ששייכים לדור הזה ולכאן ועכשיו, לווייט טראש הטינאייג'רי הישראלי ששונא את הממסד ושונא את אלה ששונאים את הממסד באותה מידה. סליחה, אדייק: את אלה ששונאים את הממסד ומתיימרים לדעת מה יכול וצריך להחליף אותו. לא משנה. כלומר, באמת לא משנה, שום דבר לא משנה.

יש דבר אחד שלמרבה הצער משותף ל"ויתרתי" ולמחזורים, לגלגולים ולדורות שונים של אנדרגראונד מוזיקלי ישראלי: הרגע הזה, שבו הם מצליחים להגיח, לפרוץ את מעגל הבדיחה הפנימית והפרטית, לדבר אל מאות אנשים שמילאו את הבארבי אמש (ולהצחיק אותם) ולהוציא אלבום בכורה, הוא רגע הפרידה.

ויתרתי בהופעה אמש בבארבי תל אביבצילום: מוטי מילרוד

לא הבנתי בדיוק. פלד, שחימם את "ויתרתי" עם ראפ מטאל גרובי שלא ידעתי שעוד יש אנשים ששומעים, קל וחומר מבצעים במקצועיות, אמר משהו על זה שהם טסים. לא הובהר אם כולם טסים או חלק, אם סתם עוזבים את הארץ או עוזבים כלהקה במטרה להמשיך שם. שזה לא ממש סביר כי אין שום דרך להעביר את הצחוקיאדה הניהיליסטית של איתי זבולון למקום אחר כמו שהיא כרגע: אין בה ולו אטום אוניברסלי. הוא מציג את חברי להקתו פעמיים, ובפעם הראשונה שהוא מציג את הגיטריסט יונתן כספי הוא מציגו כ"מחזיק בכרטיס רב-קו". ברגע אחר הוא מבטיח "אחרינו – אתניקס!”

אם יש בברלין מקבילה לאתניקס, אנחנו לא מכירים אותה וגם אם היינו מכירים, זה לא היה מצחיק גרמנים. לא משנה. אולי הם בעצם לא מתפרקים וזה לא באמת מופע פרידה. אבל לצורך העניין זה שהחליטו לקרוא לו כזה שימש עילה להעלות על הבמה את כל החברים להופעות אורח שחיזקו את הרפרטואר של "ויתרתי", שבשירים כמו "פיצה יקרה מדי" הוא בועט לך בראש כמו הארדקור-פאנק אמריקאי, בשירים כמו "בוא להציל את הזוגיות שלך בצימר בצפון" הוא הופך לפופ-פאנק, ובשירים כמו "טיפשה אחת" הוא סתם אול אובר דה פלייס. אבל זה לא משנה. ומה שהדגים עד כמה זה לא משנה הוא כאמור הופעות האורח.

כל אבות המזון של ניהיליזם מוזיקלי הדוניסטי, שיכולים להישמע סותרים לחלוטין אבל כל מה שצריך זה את "ויתרתי" והכל הולך, והכל קשור. סימה ברמי, הסולנית של להקת ההארדקור המלודית הכי טובה בארץ, "נוט און טור", עשתה שיר אחד של "ויתרתי" ושיר אחד של הלהקה שלה. היו על הבמה שניים מהגרייט מאשין, שמנגנים גראנג'-מטאל גרובי ניינטיזי, פיית-נו-מורי, אבל בניגוד לכל מי שאי פעם עשה משהו קרוב לזה בארץ, הם חושבים גם על מה שהם לובשים.

גם "3421" התארחו ו"ויתרתי" השאירו אותם לבד על הבמה לקטע דאבסטפ-דראם-אנד-בייס חי. ישי ברגר נתן את חותמת הכשרות של השטותניקים האפילו יותר קיצוניים מ"ויתרתי", בוא לבאר. קוואמי עשה קטע ראפ שכתב פעם ברחוב. (“רחוב!!!" שואג זבולון, “שילוט!!!” קשה להסביר למה זה מצחיק. זה מבחין במה שבנאלי ועלוב בחיים כאן אבל בטוויסט של חנאנה שהתפלף). טל פרידמן עולה והם מחרבים יחד את "תאנדרסטראק" של "אייסי/דיסי", אבל זה לא משנה, זה כיף.

בסוף עולים המאסטרים של המטאל הסהרורי – "קין והבל 90201" - לביצוע ברוטלי במיוחד של "מוטי, 31, כללי, אזור המרכז". זבולון, במכנסי ברמודה שמשתלשל מהם פין מבד וחולצת הוואי (“אנחנו תיירי מין"), נוחת על קהל הילדים המשתולל בקדמת הבמה, נישא על כתפיהם יחד עם בריכת גומי ובובת מין, נעלם בתוכם תוך כדי שאיברים כרותים עפים לכל עבר, ומגיח מהמערבולת ספוג מים ו/או נוזלים מוכרים פחות.

קהל הילדים המשתולל בקדמת הבמהצילום: מוטי מילרוד

אפשר לשרטט אבולוציה של אנדרגראונד-דחקות ישראלי כבד, כלומר אני מנסה אבל זה מתבלגן לי. "כוורת" זה עתיק ותמים מדי. "הבילויים" זה פוליטי וממוקד מדי. בסופו של דבר אני מציב את "ויתרתי" בין "אינפקציה" (זבולון יורש מתבקש לניר טרטר ובשני המקרים מדובר בלהקות שנחלצו מגורל התיוג כבדרנים בזכות מוזיקה אגרסיבית) ל"בורגור". כשראיתי את "בורגור" לפני שנתיים-שלוש באומן 17 בתל-אביב זה היה הלם תרבות וחוויה מאתגרת פיזית. שם הבנתי כל מה שהשתנה בישראל בלילה אחד של באסים שהפילו משקאות מהבאר ושל אלפי ילדים בני 16 במצב קטטוני, שרים את כל הטקסטים הפורנוגרפיים של "בורגור", מבינים את הקטע, לא מבינים, הגבול מטושטש באופן מסוכן וזה מה שעושה הופעה לבלתי נשכחת.

"ויתרתי" עושים מוזיקה אחרת לגמרי אבל זה כבר הסברתי למעלה, זה אותו הדבר, זה המשך טבעי. פלוס מינוס אלה אותם ילדים. והלילה זה נגמר. היה כאוטי, היה מצחיק, היה מפגר, היה דפוק, היה מחזיק את הראש מעל המים של הסחלה הישראלי, ונגמר. לא משנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ