"כולם רוצים לחיות": המוות הוא עניין מקרי ואישי בהחלט

המחזה של חנוך לוין מגולל בחינגא גרוטסקית את המשא ומתן שמנהל האדם עם המוות שלו, שהוא עובדת חיים בלתי נמנעת. הבמאי אודי בן משה עשה מאמצים רבים להפיק את הקומדיה המאקברית הזאת, ושחקניו הרבים הישירו מבט למוות התיאטרוני, אך המציאות מבחוץ הזכירה לכולם שצחוק-צחוק, המוות ממשיך לעבוד, עם או בלי אלוהים

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

המחזה של חנוך לוין "כולם רוצים לחיות" שבכורתו התקיימה ב-1985 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של המחבר נוגע לראשונה – אחרי שלוין הלך סחור-סחור סביב מותם של אחרים ולפעמים נסוג ברגע האחרון – במוות האישי, שהוא עניין פרטי, ואינו עובר לסוחר. כשהוא הולך בעקבות "כלאדם" הימי ביניימי ו"אלקסטיס" של אוריפידס היווני ממקם לוין את סיפורו של איש שמנהל מקח וממכר על חייו עם המוות לעולמו הבימתי שהוא עולמנו, אם נהיה נכונים כצופים להבין זאת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ