"אלקטרה": פולחן משפחתי מדמם

זהו סיפור עתיק על גורל ואלים ורצח, וסיפור נצחי של עימות בין בת ואם. האולם קטן, ההתרחשות קרובה לקהל, המאמץ למצוא את הסגנון הנכון שישלב בין הקלאסי והנשגב לאנושי ובן זמננו ניכר היטב, אך בסופו של דבר לב העניין הוא ההתמודדות בין שתי שחקניות מעולות: אולה שור-סלקטר והלנה ירלובה

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

התמודדות עם הטרגדיה היוונית על הבמה המודרנית היא משימה קשה, ועל כל ראוי לשבח את התיאטרון הקאמרי על עצם העלאת "אלקטרה" של סופוקלס. הקושי נעוץ לא רק בכך שהקהל הישראלי הורגל על ידי תיאטרוניו לצרוך יותר חומרים אחדים, בני זמננו ובידוריים, אלא גם בכך שמדובר בעיקרו של דבר בדרמה משפחתית "צפופה" המתרחשת במישור נשגב, וקשה מאוד למצוא לה אסתטיקה תיאטרונית משכנעת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ