"וניה, סוניה, מאשה ושפיץ": פסיכותרפיה בשיטת צ'כוב

מיטיבי צ'כוב ייהנו יותר, אבל דווקא אלה שעבורם הוא רק מאניירה עשויים למצוא יותר מעצמם בסיפור הזה של דמויות באמצע חייהם באמריקה, החיות בצל מורשת המחזאי הרוסי שנכפתה עליהם. מחזה חכם ויפה, משחק טוב מאוד של כל הלהקה וערב מעורר רגש ומחשבה על החיים - שלנו, לא רק של הדמויות

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

וניה הוא בן 57, רווק גיי, שחי בבית הוריו – שהעניקו לילדיהם שמות של דמויות ממחזות צ'כוב - לצדה של סוניה, אחותו המאומצת, רווקה בת 52. הם, ממש כמו סוניה ווניה מ"הדוד וניה" מרגישים שחמיצו את החיים, למרות שזה קורה בארצות הברית של זמננו. מאשה, אחותם השחקנית המצליחה המממנת את חייהם בבית הכפרי מגיעה לביקור, עם מחזר צעיר וחתיך וחושבת למכור את הבית (ד"ש מ"גן הדובדבנים") והשחקנית המתחילה, קרובתם של השכנים, קופצת לביקור ושמה נינה, ממש כמו ב"השחף". וכל הרמזים נחשפים, אפילו בנימה פרודית: הבית ניצב על שפת אגם, סוניה מכריזה על עצמה "אני תרנגולת הודו", ווניה שואל אם כל היום יעבור בציטוטים מצ'כוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ