מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

היא פסיכולוגית, רווקה, מתוחכמת, לחוצה. הוא איש שיווק, רווק, אינטליגנטי עם נגיעות ערסיות, זורם. הם גרים דלת מול דלת, ורוב הזמן רבים. המוסיקה שלו מפריעה לה, ההתנשאות שלה מוציאה אותו מדעתו. שניהם מחפשים פרטנרים באותו אתר היכרויות. שם המשתמש שהיא בוחרת הוא "דוקטור קוקו", כי כך הוא קרא לה באחד הויכוחים שלהם. הוא משתמש ב"פוך רך" כי כך היא כינתה אותו.

לא, הם לא משתדכים זה לזו, כי זה לא סרט אמריקאי, אלא דווקא לנשמות התואמות שהאתר מוצא עבורם. כמעט. זו קומדיה צרפתית, כי רק שם (ולא בישראל) יודעים ואוהבים לכתוב מחזות על כלום: סתם סיפור על אנשים ויחסים ביניהם, בלי פוליטיקה, פער דורות, קיפוח מעמדי, ערבים ושואה. וזה מחזה אינטליגנטי, משעשע, מתוחכם, קצר וקולע על גבר ואשה שמוצאים את הדרך זה לזו, למרות שהם מתעקשים להתנגש.

הוא (לירון גברנס) והיא (כרמית מסילתי-קפלן) ודלת המעלית המפרידה-מחברת ביניהםצילום: יוסי צבקר

וזה לא מועלה בתיאטרון מסחרי, שבמיטבו שם מקומם של מחזות כאלה, כי אין תיאטרון מסחרי בישראל, וגם לא בבית לסין, ששם עולים מחזות כאלה לפעמים (למשל "שם פרטי"), אלא בחאן הירושלמי, שלו זו בחירה רפרטוארית מאוד לא אופיינית. זה נראה כמו היענות ליצר היצירה של שלושה שחקנים מהלהקה, בנוסף לרפרטואר הרגיל של התיאטרון, ובעיני זו בהחלט סיבה טובה להעלות מחזה. אם הוא ראוי, וזה בהחלט ראוי.

ובאופן מפתיע זה מאוד חביב, משעשע, ואפילו משאיר קצת חומר למחשבה. המחזאי פאבריס רוז'ה-לקאן הוא נכדו של הלאקן המפורסם, המתרגמים הם מנחם כרמי, שעובד כפסיכותרפיסט ודניאלה כרמי, שהיא מחזאית וסופרת. בתכניה לא מצוין אם הם בני משפחה, וזה גם לא משנה, גם אם חומרי ההצגה הם – כמו בחיים – פסיכולוגיה (פרויד, לקאן ושות'), ספרות (מרגרט דיראס) ומשפחה (הגרעינית והעתידית).

את התפאורה הממזרית, שבעיקרה היא שתי דלתות דו-צדדיות ומעלית עיצבה לילי בן נחשון, וארז שפריר, בדרך כלל שחקן, ביים את עמיתיו כשהוא מנצל היטב את כישוריו ככוריאוגרף. כרמית מסילתי-קפלן מגלמת אותה, ולירון ברנס אותו, ושניהם נראים נכון לתפקיד ומשרתים את הטקסט בנאמנות, כדי להפיק את הברקותיו. הייתי שמח אילו היה מרשים לעצמם להשתהות מעט בסיטואציה הדרמטית בה נעולות דמויותיהם, אבל גם כך זה בהחלט מהנה. או שאני מתרכך עם הגיל.

תיאטרון החאן הירושלמי מעלה את "הדלת ממול" מאת פאבריס רוז'ה-לאקן. תרגום: מנחם כרמי ודניאלה כרמי. בימוי: ארז שפריר. תפאורה: לילי בן נחשון. מוסיקה: איתמר גרוס. תלבושות: אלינור זילברמן. תאורה: רוני כהן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ