מחוץ למים
שני גלגלים, מבוכה אחת: לטייל עם סגוויי בתל אביב ולשרוד. בקושי
שיירת סגוויי היא מחזה מוזר אך נפוץ בטיילת. שליח "גלריה" הצטרף למלכודת התיירים הממונעת, עצבן רוכבי אופניים, שמע אנקדוטות על רוז פיזם והופתע לגלות את כוח המשיכה
כמו שריף הדוהר ברחובה הראשי של עיירה מאובקת, עיני כל נעוצות בסוסו הלבן ובכוכב המבריק שעל חזהו, כך חצינו את הטיילת, שיירה של שבעה גברים ונשים. ילדים ביקשו סיבוב, נערות הביטו בהשתאות, תיירים עצרו נשימתם. קומץ מקומיים צקצק בזלזול, מחה על ההשתלטות על שביל האופניים, אך אין ספק כי עשו זאת מקנאה. נכון, המראה הכללי מטופש וגם קסדות הפל־קל לא הוסיפו לפאסון, אבל הרגשנו על גג העולם. מעטים הכלים שמושכים תשומת לב כמו סגוויי.