המפתח למציאת אושר בעבודה הוא לא כל כך מסובך

אם הדרך אל האושר עוברת בהצלחה מקצועית, מדוע יש מנהלים חמוצי פנים ופועלים שמגיעים לעבודה עם חיוך? כך מערכת החינוך, שמציבה את היחיד בראש סולם הערכים, תורמת לתסכול של כולנו | סוד האושר, כתבה ראשונה בסדרה

אמיר מנדל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עובדות במפעל "פרוקטר אנד גמבל" בבוקרשט. רמת האושר של יחידים וחברות מושפעת מתחושת השייכות בתוך הקבוצה
עובדות במפעל "פרוקטר אנד גמבל" בבוקרשט. רמת האושר של יחידים וחברות מושפעת מתחושת השייכות בתוך הקבוצהצילום: Bloomberg

הכתיבה על אושר, ועל חקר האושר, מקפיצה לזיכרון להיט מילדותי. "Happiness is different things for different people" (האושר הוא דברים שונים לאנשים שונים), שרה להקת "זמרי ריי קוניף" ב–1965. בשבילי, אושר נתפס כהבזקים של התעלות: רגעים שמגיעים בהפתעה ונושאים תחושה של הרמוניה, חיבור להווה והנאה מן הרגע, בלי זיכרונות עבר ובלי דאגות לעתיד. רגעים כאלה התרחשו על מגרש הטניס, בעיקר תחת לחץ הכדורים העמוקים של שוקה שלם, המורה שלי לטניס ואלוף ישראל לשעבר. הצורך לפעול מהר יותר ממה שהמחשבה מסוגלת גרם לנס הקטן הזה. הכדור, הגוף והתנועה התלכדו לאחדות שחוללה רגעי אושר. "אילו רק ניתן היה לחיות כך", נהגתי לומר לשוקה, "בלי לחשוב. פשוט להיות".

תגובות