פתחתי את הראש, התפשטתי ויצאתי למסע

מה גורם לאדם, פתאום באמצע החיים, למצוא עצמו מוצלף, מושפל, מוכה – וליהנות מזה עד כלות? אדם עוז, שם בדוי, נשבה בבי־די־אס־אם ששינה את חייו

אדם עוז *
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שולטת ונשלט במועדון הדאנג'ן בתל אביב.
אדם עוז *

בגיל 50 – גיל המעבר, או גיל ההתבגרות – התחלתי לחפש את עצמי במקומות קצת אפלים, בצדי הדרך ובשולי החיים, היכן שיש שאלה שגדולה מתשובה. אנחנו לעולם לא יודעים כמה זמן ניתן לנו לעשות חיים, לחוות חיים. מיום ליום לעוד יום מתישהו פגע בי הברק. פתחתי את הראש, החלפתי בגדים, התפשטתי, איבדתי ארנקים וכובע, תעודת זהות וכרטיס אשראי בלילות לא לילות ויצאתי למסע בתוך עצמי, מחוץ לעצמי. כמו איזה ואסקו דה גמה הטלתי עוגן לחופיה של תל אביב. זהב לא מצאתי, מקסימום זהב שחור, ועיר ללא הפסקה וללא רחמים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ