עם כל הכבוד למנגלים ולפטישים, זה המנהג שבאמת עושה סדר ביום העצמאות

ב-1952 ניסו משרד החינוך והצבא לחבר בין מסורת להקמת המדינה, וליצור את ה"הגדה ליום העצמאות". הרבנים הגיבו בחומרה, ואלפי עותקים נגנזו ונשרפו. מאז קמו כמה גרסאות הכוללות מוטיבים של פסח, מתכוני קציצות חובזה ואפילו טקסטים של אסא כשר - הכל בניסיון לעגן את החג הצעיר בהיסטוריה היהודית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חייל אלמוני ודגל ישראל בכריכת הגדת יום העצמאות של 1952. "מסרים ממלכתיים"
חייל אלמוני ודגל ישראל בכריכת הגדת יום העצמאות של 1952. "מסרים ממלכתיים"צילום: מוזיאון ישראל
נעמה ריבה
נעמה ריבה
נעמה ריבה
נעמה ריבה

"לא די לנו שאחרי ארבע שנות קיומה של מדינת ישראל, שבלי שום ספק לא היתה קמה אילולא תפילת 'סיעתא דשמיא', עוד לא זכינו למילויה — אלא שאגף ההסברה של צבא ההגנה לישראל מוציא חיקוי להגדה של פסח, שהיא כולה שלילה וכחש". את הנזיפה הזו כתבו הרבנים הראשיים של מדינת ישראל לראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ימים אחדים לאחר יום העצמאות הרביעי ב–1952, והוסיפו כי "כבר מיסודה היא שוללת את יסוד היהדות, האמונה בהשגחה, והאמונה בהשגחתו המיוחדת של אלוקי ישראל על עם ישראל ועל העולם כולו". במכתבם התייחסו ל"הגדה ליום העצמאות", שנכתבה על ידי הסופר אהרון מגד, עוצבה על ידי ברוך אורונד, הודפסה בעשרת אלפים עותקים וחולקה לחיילי צה"ל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ