אורית סן־גופטה המציאה מחדש את היוגה. היום היא גורו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורית סן־גופטה. 
נדרשות שנים כדי להתמסר למשהו
אורית סן־גופטה. נדרשות שנים כדי להתמסר למשהו צילום: איליה מלניקוב
שלמה קראוס
שלמה קראוס

לפני יותר משלושה עשורים נקלעה אורית סן־גופטה למשבר. אחרי אימון אינטנסיבי של יותר מעשור, שבו יוגה מילאה את כל חייה, ואחרי מסעותיה להודו, פתאום השתלט עליה הייאוש. ״התחושה שלי היתה שאני לא מצליחה להגיע למקום שבו ציפיתי להיות, והחלטתי שלא אעסוק יותר ביוגה", היא מספרת. שנה תמימה ליווה אותה המשבר, שאותו העבירה ״בלשרוד״, כדבריה. "לא התאמנתי, לא למדתי, לא לימדתי. מרדתי. הרגשתי נורא, אבל אמרתי לעצמי שאני לא מבינה, אז מה הטעם?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ