בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כלי המטבח ההזויים שמקבלים בחג

ממכונת פולנטה דרך מלקחי אסקרגו ועד לתבניות פנקייק בצורת דינוזאורים. האם מישהו מפיק כלל תועלת מאביזרי המטבח שהוא מקבל לחג?

3תגובות

בכל מטבח יש כזה: קולפן האספרגוס המתוחכם, המתקן האוטומטי למגבות נייר, מטחנת הפלפל החשמלית הגאונית. אלה הכלים שגייל סימונס, שופטת בסדרת הריאליטי "טופ שף" ומחברת הספר "Talking With My Mouth Full: My Life as a Professional Eater Talking", מכנה "השלדים של ארון המטבח". בניגוד לאביזרים המגוחכים שמשמשים מתנות לחג, אלה נרכשו בהתלהבות ומתוך ציפיות קולינריות גבוהות. כעת הם נמקים במגירה או תופסים מקום על השיש, שם הם מתים בסופו של דבר מהזנחה.

לפעמים האשמה היא בציוד עצמו: הוא מהונדס מדי, מעוצב מדי או מבצע מטרה אחת בלבד. האם מישהו באמת צריך מבער מטבח הכולל מד דלק או גלגלת מיניאטורית לחיתוך פיצה?

לעתים קרובות לא פחות האשמה נעוצה בקונה, קורבן של ציפיות לא מציאותיות. המטבח עשוי לשמש בתור ממלכה של פנטסיה. אפילו אנשי מקצוע מנוסים יכולים למצוא את עצמם מתפתים לפריט סקסי זה או אחר, במיוחד אם יש לו ניחוח אקזוטי. "כשאתה מטייל, אתה נסחף לרגע - נשאב לרעיון שבמקום המסוים הזה כלי מסוים הוא באמת חשוב", אומר כריסטופר קוטקה מבית הספר לאמנות הבישול במכללת קנדל בשיקגו.

לפני 15 שנה, בעת טיול באיטליה, הוא קנה מכונה אוטומטית להכנת פולנטה. האיטלקים משתמשים במכונות כאלה כל הזמן, אבל קוטקה טרם הספיק לחבר את שלו לחשמל. מנסיעותיו ליפאן הוא חזר עם כתריסר סכינים בעבודת יד, אשר נרכשו בממון רב בחנויות מתמחות. ברובן טרם נעשה שימוש. "האמת היא שרק אם חותכים דגים לסושי וסשימי שמונה שעות ביום, זה מצדיק את ההשקעה", הוא אומר.

ג'ק בישופ, מנהל "America's Test Kitchen", המוציאה לאור את מגזין "Cook's Illustrated", עדיין מתבונן בפליאה במלקחי האסקרגו הצרפתיים המונחים במטבח דירתו שבניו יורק. כך גם לגבי המולקחטה (מכתש ועלי) המקסיקאיים שלו. "אני מניח שהם משרתים מטרה אחרת: להזכיר לי את התקופה הנפלאה שביליתי בוואחקה", הוא אומר.

גרטשן אטרל

סיר בלחץ

יש משהו באביזר מטבח המיועד למשימה אחת, אשר מטיל על טבחים רבים קסם שקשה לעמוד בפניו. דניס נייבק מפורטלנד שבאורגון קנה פורס חמאה מסחרי בחנות יד שנייה. הוא היה בטוח שמדובר ברכישה מעולה. "זה היה מכשיר ממתכת ירוקה בציפוי אמייל עם להבי אל חלד ותנועה חדה של גיליוטינה", הוא אומר. "אפשר היה לפרוס גוש של חצי קילו חמאה לכמה עשרות חתיכות קטנות במכה אחת. לא ציפיתי שזה ישנה את חיי, אבל ציפיתי להיות מוכן אם אי פעם אתקל בגוש של חצי קילו חמאה. היום זה לא הגיע".

מרדית סמית, עורכת בבלוג האוכל "Serious Eats", השקיעה פעם במתקן ייבוש לפסטה, אבל עד כה לא התקינה אותו במטבחה בסומרוויל שבמסצ'וסטס. "אני לא מכינה מספיק פסטה טרייה כדי שזה יצדיק מתקן ייבוש", היא אומרת. "אני מעדיפה להשתמש במסעד של כיסא".

לג'וליה קולין דוויסון מנייטיק שבמסצ'וסטס, עורכת ראשית במחלקת הספרים של "America's Test Kitchen", היו תקוות גדולות לצורב הסלמון שלה. הן התנפצו. "קשה לעבוד אתו", היא אומרת. "זה מכשיר בעל צורה מוזרה ששולח לצדדים שני מבערים. אני נשואה לסוחר דגים כך שיש לי גישה לסחורה הטובה ביותר, ובכל זאת לא משתמשת בו".

שרה מולטון, מחברת ספרי בישול ומנחת התוכנית "Sara's Weeknight Meals" של רשת הטלוויזיה הציבורית PBS, קנתה לפני 15 שנה סיר לחץ, אך עד מהרה התאכזבה. אחד מעמיתיה אמר לה שבישול בטמפרטורה ובעוצמה גבוהה הורס את החומרים המזינים שבמזון. לאחר שהחלה להרהר בפוטנציאל הנפיץ של המכשיר במטבח דירתה במנהטן, היא גם התחילה לפחד. "תמיד אמרתי לצופים שלי ‘זה לא כמו סיר הלחץ של סבתא שלכם', אבל זה עדיין הלחיץ אותי. המשכתי לחשוש שעמילן יצטבר בחור האוורור ויסתום אותו". הסיר יצא לפרישה מוקדמת. "אני שומרת אותו", היא אומרת. "אבל לא חושבת שאשתמש בו שוב".

ההפוך כאמנות

סימונס מ"טופ שף" רכשה את השלדים שבארון המטבח שלה בגלל הערכה שגויה של סדר היום שלה. מתוך שאיפה להשיג את כוס הקפה המושלמת של הבוקר היא רכשה מכונת אספרסו מקצועית ומכונת דריפ ("טפטוף") יוקרתית. מפאת חוסר זמן המכונות מתפקדות כיום כפסלים קולינריים במטבח דירתה במנהטן. "זה עצוב, אבל האמת היא שאני כמעט אף פעם לא מכינה קפה בבית", היא מסבירה.

החיפוש אחר הספל הטרנסצנדנטי הוביל את שרה מקול, עורכת המזון של הבלוג שיין ("Shine") ביאהו, לקנות כמה דורות של מקציפי חלב, ביניהם דגם הכולל משאבה ידנית ולפחות שני מקציפים חשמליים. "העניין הוא שהם לא ממש מקציפים טוב", היא אומרת. "אני אוהבת לצאת ולשתות קפה, אבל כשאתה מכין קפה לעצמך - הוא נהיה פחות מיוחד. אני לא יכולה להפוך את ההפוך לאמנות".

שלא כמו טבחים רבים, מקול, המתגוררת בברוקלין, למדה את הלקח. "לפעמים אני מתפתה כשאני רואה מכשירים ייעודיים באמת, כמו תבניות להכנת פנקייק בצורת דינוזאורים או תבניות לאפיית עוגיות נורבגיות בצורת שושנים", היא אומרת. "אבל אני מצליחה לעצור את עצמי".

פומפייה משנות ה-50

המאכזבים ביותר הם כנראה האביזרים אשר נכשלים במבחן הקובע למכשירים: להפוך משימה לפשוטה יותר. שרה לוהמן, טבחית מסאניסייד שבקווינס וכותבת הבלוג "Four Pounds Flour", ביקשה פעם כמתנת חג מולד מעבד מזון, כדי להקל על עצמה את העומס במטבח. "חשבתי שהוא יטלטל את העולם הקולינרי שלי", היא אומרת. "לכולם בערוץ האוכל היה כזה, ובכל המתכונים שרציתי להכין היה צורך באחד. הוא היה אמור להפוך את עולם החיתוך, הגרור, הריסוק והמעיכה שלי להרבה יותר קל".

מעבד המזון - מלווה בשלל חלקים מסורבלים לניקוי - ישן כיום שנת חורף ב"מערה" תחת דלפק המטבח שלה. לוהמן חזרה לקצוץ ולחתוך בעזרת כמה סכינים אהובות, היא משתמשת בפומפייה משנות ה-50 שקנתה בחנות של צבא הישע ואת הערבוב היא עושה בשתי ידיה. "השאלה שצריך לשאול היא ‘מהם הכלים הפשוטים ביותר שהם גם היעילים ביותר'", היא אומרת. "קשה מאוד למצוא כלי שמפשט את התהליך במקום להוסיף שלב נוסף".

רוב השפים והטבחים דוגלים בבשורת הפשטות. אך אז הם מתפתים. "כיום מכשיר צריך להיות מיוחד למדי כדי שאני אקנה אותו", אומרת דוויסון, אבל מודה שהיא עומדת לרכוש לחצן גריל להכנת פאניני. "בעלי צוחק", היא אומרת. "הוא אומר שבסופו של דבר גם זה יגיע למרתף".

מאנגלית: תמי קרן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו