בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור בביתו של המעצב אברהם קורנפלד

אברהם קורנפלד, מעצב ומתכנת, התאהב בביתו בגבול יפו עוד לפני שהעיף בו מבט ראשון

10תגובות

לפני כמה חודשים החליט המעצב אברהם קורנפלד שכבר שנתיים הוא לא נהנה מחופש אמיתי ולכן הוא חייב לצאת לחופשה. קורנפלד תיכנן לנסוע להודו לחודשיים, אבל כשהבין כי מה שמניע אותו הוא הצורך לנקות את הראש ולהתרענן, החליט להחליף את הנסיעה להודו במעבר דירה. כך, מהצומת הסואן של שדרות נורדאו ורחוב הירקון בתל אביב, הוא עבר לגבולה הצפוני של יפו.

"חשבתי שיש עוד דרכים לנקות את הראש, מה גם שקצת השתעממתי מהמיקום של הדירה הקודמת והרעש בה התחיל להפריע לי", הוא מספר. "המקום שאני גר בו משפיע עלי מאוד: אם משעמם לי בו זה משפיע על כל החיים. התחלתי לחפש דירה ולבית הנוכחי הגעתי דרך חברים טובים. עוד לפני שראיתי אותו ידעתי שאגור בו. הם סיפרו לי שזה מקום מדהים, כמו בוסתן בלב העיר. גם בעלת הבית נשמעה לי בטלפון מקסימה, וקבענו שאבוא לראות את הבית. המחיר אמנם היה גבוה משתיכננתי, אבל התחלתי לספר לאנשים שמצאתי דירה - וכל זה בלי שראיתי אפילו תמונה אחת של המקום. ברגע שנכנסתי לחצר דרך השער אכן ידעתי שאני חייב לגור כאן".

קורנפלד, בן 29, נולד וגדל ברובע היהודי בירושלים למשפחה חרדית. יש לו שבעה אחים ואחיות ובהם יוצרים נוספים, כמו שפרה קורנפלד, שלמדה עיצוב תעשייתי בבצלאל והיתה לסופרת; שמעון, בוגר המחלקה לעיצוב קרמיקה וזכוכית בבצלאל; אפרת, שפית. כשהיה בן 15, ובעקבות גירושי הוריו, חזר קורנפלד בשאלה יחד עם רוב משפחתו; רק אביו ואח אחד נשארו חרדיים. הוא למד צילום במכללת הדסה ומיד לאחר מכן תקשורת חזותית במכללת שנקר. אביו היה צלם חובב, שלקח אותו אתו למסעות צילום ואיפשר לו להשתמש במצלמותיו כבר בגיל צעיר.

דודו בכר

"נהניתי בלימודי הצילום. גרתי בירושלים עם האחים שלי, אבל בשלב מסוים הבנתי שאני רוצה ללמוד עיצוב. הבנתי שצילום הוא משהו נקודתי ואילו תקשורת חזותית משלבת הכל: קצת צילום, קצת פרסום, קצת עיצוב גרפי ועוד. עד היום אני ממשיך לצלם לעצמי, זה חשוב לי מאוד: אני אוהב את זה וזה מרגיע אותי. לפעמים אני קם מוקדם בבוקר, לוקח את המצלמה, מסתובב ברחובות ומצלם, ולפעמים אני שוכר מכונית, נוסע ומצלם כמה ימים בלי הפסקה. זה מעניק לי הפסקה מהעיצוב. כשאני רוצה להתנתק ולעשות משהו אחר יש לי הצילום".

כיום קורנפלד מחלק את זמנו בין עבודות פרילאנס כמעצב וכמתכנת והוראה במחלקות לעיצוב תעשייתי ולתקשורת חזותית בשנקר, ובין פרויקטים אישיים הקשורים בדרך כלל לעידוד התרבות והיצירה המקומית. אחד מאלו הוא המגזין המקוון "אנטייטלד" שהקים לפני שלוש שנים עם טליה זליגמן, שהוא מעין בלוג קבוצתי ובו יוצרים מתחומים שונים של עיצוב ואמנות מפרסמים עבודות ומחשבות. בשבועות הקרובים תצא למגזין גם גרסת פרינט ראשונה.

"העבודה על 'אנטייטלד' תופסת לי רבע מהזמן, זה ממש כמו רבע משרה. אני אוהב לראות אנשים יוצרים ולהיות חלק מקבוצת אנשים שמשתפים את היצירה שלהם, בבית שאנשים מרגישים נוח להתבטא בו, ליצור, ויכולים להתגאות בזכותו. בזכות 'אנטייטלד' הצלחתי להקים עוד הרבה פרויקטים ולהשיג שיתופי פעולה שלא היו קורים ללא הנוכחות של פרויקט כמותו מאחורי".

פרויקט נוסף כזה הוא "אאא", בית לטיפוגרפיה עברית שהקים בדצמבר 2011. "לעומת 'אנטייטלד', 'אאא' הוא כבר חצי משרה", הוא אומר בחיוך. "אני מעצב פונטים כבר ארבע־חמש שנים וכשחשבתי שהם טובים מספיק רציתי להפיץ אותם. לשם כך בניתי פלטפורמה שמאפשרת לי ולמעצבי גופנים עצמאיים למכור אותם דרך אתר אינטרנט. בהתחלה חשבתי להקים אתר שיספק לי הכנסה צדדית, אבל עם הזמן נכנסתי לזה יותר ויותר וזה הפך לחלק משמעותי מחיי. כיום אנחנו יוזמים אירועים כמו הקרנות סרטים, תערוכות, מלגות ועוד, שקשורים בטיפוגרפיה, באותיות ובתרבות עברית, בנוסטלגיה עברית ובקידום ובעידוד של יוצרים ישראלים כמו מעצבים ומאיירים. נורא חשוב לנו ה'כאן', אנחנו רואים הרבה עשייה מקומית שנעשית בשפה לטינית, בניסיון לחקות סגנונות בינלאומיים. פתאום נהייתה לי שליחות".

אם חלק ניכר מהעשייה המקצועית של קורנפלד הוא שיתופי באופיו וכולל הרבה "לנו" ו"אנחנו", גם הבית החדש מציע חוויה משתפת. כדי להגיע לביתו של קורנפלד יש לעבור דרך שער ברזל המוביל לגינה. זו מקיפה מבנה שהיה פעם מפעל מתכת. "בכל פעם ייצרו פה משהו אחר: תופסן של ארנק, חישוק של צעצוע, עד שבסוף הוא הפך למחסן דבק". לפני עשר שנים הוסב מבנה המפעל למגורים וחולק לארבע יחידות; זו של קורנפלד היא האחרונה.

דודו בכר

החצר היא שיתופית וכוללת פינות ישיבה אחדות, מכונת כביסה ומייבש המשותפים לכל דיירי המתחם, צמחייה ומגוון עצי פרי כמו גויאבה, אפרסק, תות, וגם גינת ירק הכוללת בזיליקום, נענע ועוד. "אנחנו גם עושים קומפוסט אורגני. כל אחד מטפח את הדירה שלו וביחד מנקים בחוץ, משקים אחד לשני את העציצים. כולם פה ממש מקסימים. בעלת הבית גרה בכניסה הראשונה והבן שלה ליד. בימי שישי כל בני המשפחה שלה באים לארוחת שישי, במשך השבוע היא עושה בייביסיטר לנכדים, יש פה פתיחות. אני מרגיש כאילו אני כבר חלק מהמשפחה שלהם", הוא מחייך.

הפתיחות באה לידי ביטוי גם בכך שחזית היחידה שקורנפלד גר בה מורכבת כולה מחלונות שקופים שהוא לא טרח לפי שעה לכסות בווילונות או בתריסים. "זה לא מתאים לכל אחד", הוא קובע. כבר מבחוץ, מבעד לחלונות, מתגלה החלל המרשים של הדירה, המחולק לשני מפלסים. שטחם הכולל של אלה הוא 70 מ"ר, ועם זאת הבית נראה גדול בהרבה בזכות התקרה הגבוהה המגיעה עד לגובה של שבעה מטרים.

המפלס התחתון כולל מטבח ופינת ישיבה. מצד ימין מוביל גרם מדרגות תעשייתי עשוי ברזל למפלס העליון. רצפת הבטון התעשייתי האפורה שבמפלס התחתון וקורות הפלדה בו תורמות למראה התעשייתי, אך מראה זה משתנה במפלס העליון הודות לרצפת עץ הפרושה מקיר לקיר. כאן, במפלס העליון, נמצאים פינת העבודה, חדר השינה וחדר האמבטיה והשירותים. העץ שולט גם בארון הבגדים, במיטה ובדלת האמבטיה ומעניק למפלס העליון תחושה של צימר בגליל. פינת העבודה במפלס זה כוללת מחשב ושני מסכים העוזרים לקורנפלד בעבודת התכנות, ומאחוריה קבוע בקיר חלון המשקיף אל הפטיו המשותף.

למטה, במפלס התחתון, המטבח הצנוע, המעט נזירי אפילו, כולל מקרר קטן, כירת גז ותנור קטן וישן. "אני מאוד אורגני ובבית אני די טבעוני. לא אדוק אבל משתדל", מסביר קורנפלד. הקיר שמעל הכיור מחופה במשטח קרמיקה שעליו תלויים בחוסר סדר חינני מדפים ומתקן לייבוש כלים, תבלינים וכוסות. ספל עם האות אל"ף הוא רק דוגמה אחת לריבוי החפצים עם אות זו המפוזרים בבית, רמז לעיסוקו של קורנפלד.

על אחת מקורות המתכת המפרידות בין שני המפלסים תלויות קסדות אופנוע לצד פסלונים, חיילי שחמט וחותמות. פינת הישיבה כוללת ספה, כורסה וכיסא ישנים, ומעל הספה תלויים מדפי עץ פשוטים ועליהם ספרי קריאה; כמעט מיותר לציין שאין טלוויזיה בבית. את גוף התאורה המרשים שליד הספה "ירשתי מאחותי אבל היא תיקח אותו בסוף. ככה זה במשפחה, דברים שלי נמצאים אצלה ולהפך. אם מישהו עובר דירה וצריך, אז מחליפים. זה שימושי כשיש אחים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו