מדוע לא שידרגתי את הטלפון הסלולרי שלי מאז שנות ה-90'

כתב הניו יורק טיימס מייקל מסט מסביר למה בחר להישאר עם הפליפ-פון שלו - כמו ראש עיריית ניו יורק ואיגי פופ

מייקל מסט
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מייקל מסט
ניו יורק טיימס

תמונה שהתפרסמה ב–4 בספטמבר הכתה גלים בעולמות נפרדים, עולם האופנה ועולם הטכנולוגיה: אנה וינטור, עורכת המגזין ווג ומלכת השיק, צולמה באליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס ובידה פליפ־פון, טלפון סלולרי שנפתח ונסגר כצדפה. "אנה וינטור משתמשת בפליפ־פון ארכאי", צעקה הכותרת באתר Jezebel.

ומתברר שווינטור אינה היחידה בתופעת הרטרו הזאת. סלבריטאיות ובהן ריהאנה, קייט בקינסייל וסקרלט ג'והנסון צולמו כשהן משתמשות במכשירי פליפ. הרוקר חסר הגיל איגי פופ אמר לפני חודשיים לניו יורק מגזין שעדיין יש לו מכשיר פליפ ישן שנקרא "ראגבי", "כי אפשר להפיל אותו והוא לא נשבר".

גם דמויות מהפוליטיקה מתהדרות לאחרונה בטלפונים מיושנים כדי לחזק את תדמיתן העממית. ראש עיריית ניו יורק, ביל דה בלאזיו, השתמש בדגם צדפה ישן כשצעד בפארק סלופ שבברוקלין. הסנטור צ'רלס שומר משתמש בפליפ־פון של LG משנות התשעים (בין השאר כדי שלא יתמכר לדואר האלקטרוני) ומודה שקנה עשרה מכשירים כאלה, למקרה שיאזלו מהשוק.

ריהאנהצילום: 247PapsTV / Splash News

הייתי לועג לאנשים האלה ללא רחמים, אבל גם אני משתמש בפליפ־פון, מכשיר מדגם קיוסֶרָה קונָה (Kyocera Kona). אני דבק בעקשנות באותו כלי תקשורת מאז שנות התשעים. כן, הוא מחייב אותי להשקיע מאמץ גדול יותר מאשר טלפון חכם (קודם כול כי צריך לפתוח אותו). אין לו מקלדת גדולה, אין לו מסך מגע ואין לו יכולות אחרות שיש לסמרטפונים. אבל כששקלתי השנה לשדרג את הטלפון שלי, אמרו לי שלא אוכל להמשיך באותה תוכנית אם אשתדרג. נשארתי אפוא עם הפליפ־פון.

אבל חיסכון הוא רק אחד היתרונות. הטלפון שלי, כמו זה של איגי פופ, חסין כמעט בפני כל אסון. לפני כמה שנים נשמט הסמסונג מידיי ונפל לפיר של מעלית, וכעבור 12 קומות התברר שהוא עדיין פועל, גם אם כבר לא היה נאה כל כך למראה. פליפ־פון, כל עוד לא מרטיבים אותו, מחזיק מעמד יותר מג'וקים.

בניגוד לרוח הזמן, הפליפ־פון נראה לי מושלם מבחינה אסתטית. אחרי הכול, בדירתי עדיין יש מכשיר וידיאו ומגוון תלבושות מועדונים וגזרי עיתונים משנות ה–90, וכולם שימושיים להפליא מפעם לפעם. יש לי אפילו קו ביתי. אילו רשמתי הערות באייפון במקום על מפית מרובבת כהרגלי, זה היה נראה כמו הפרה של חוקי הטבע. יתרה מזו — אמנם הפליפ־פון שלי יכול להתחבר לאינטרנט, אבל החלטתי ללכת עד הסוף בעניין הרטרו ולא להתחבר לשירות. העלות היא רק חלק מהעניין. בתור מי שמתעד את חיי הלילה, אני יכול פשוט לראות מה קורה כל ערב במקום לצייץ על זה באובססיביות בטוויטר או להקליט את זה בווידיאו לאינסטגרם או ליוטיוב.

אני נהנה שאני לא צריך להיות עבד לדואר האלקטרוני שלי בכל מקום. אני יכול לחיות את הרגע (וליהנות מהעובדה שכשאני חוזר הביתה בלילה מחכה לי שפע של דוא"ל). בזמן ששותפיי לארוחת הערב בוהים בצגים שלהם, אני מתרכז בתפריט, באכילה או באיסוף של מפיות מרובבות.

אבל הדבר שאני הכי אוהב בפליפ־פון שלי הוא לשלוף אותו באירועים חשובים ולראות איך הסובבים אותי פוערים את פיהם בתדהמה. כולם חושבים שזה מתוק להפליא ורואים בזה אות לכך שיש לי אישיות מיוחדת וסירוב מרענן ללכת עם העדר. הפליפ־פון הוא כל כך רע עד שהוא טוב. הוא כל כך לא יומרני עד שהוא כמעט מתנשא. חוץ מזה, הוא מתאים בדיוק לסוודרים שלי, המעוטרים בטלאים, ולמשקפי הינשוף.

מאנגלית: אורלי מזור־יובל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ