שחר קדרון
שחר קדרון

אחרי שהיא נסעה לא ממש ידעתי מה לעשות. הקשר שלנו נמשך, אבל בצורה אחרת — חסל סדר ארוחות ערב משותפות, כירבולים מול הטלוויזיה ושיחות נפש לתוך הלילה. לא ישנים יותר ביחד, לא קמים ביחד בבוקר, לא מסתובבים בעיר. ממשיכים להתראות, אבל דרך הסקייפ. צילום הווידיאו שלה במחשב חד עד כאב, ממש הושט היד וגע בה, אבל היא בצד השני של האוקיינוס. השיחות קצרות וחטופות כי היא מאוד עסוקה וגם בגלל הפרשי השעות. אני ממשיך בחיים שלי כרגיל, והיא בחיים שלה. כל אחד מאתנו עובר את מה שהוא עובר, ומנסים לשתף, אבל מי זוכר היום מה בדיוק קרה אתמול. הקשר עובר למעין גרסה "לייט" — רק שהיא כבדה. הימים ריקים פתאום אבל מלאים בהיעדר שלה, מין תחושה מוזרה שהכל על "הולד" עד שהיא חוזרת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ