לחשוב טוב טוב לפני שעוברים לגור ביחד

היא לא חיכתה הרבה זמן. שבוע וחצי אחרי שעברנו לגור ביחד חזרתי הביתה וגיליתי על השולחן ארוחת ערב חגיגית. היא הושיטה לי שי קטן, פסל יפה של אופני טנדם מחוט נחושת, תחבה את חוטמה בשקע הכתף שלי והתעניינה בנימוס אם ארצה לשאת אותה לאשה. הנושא אמנם לובן כבר בינינו די בהרחבה אבל בכל זאת הייתי קצת מופתע מהעיתוי. הרי אצלנו בעדה נהוג קודם כל להיפגש באינטרנט, אחר כך לצאת כמה שנים, ורק אז, אולי, לעבור לגור ביחד. בדיור מוגן. אחרי כמה שנים אפשר לשקול חתונה. שום דבר הרי לא בוער, לא?