מחקר: מערכות יחסים לא-מונוגמיות אינן טובות פחות

ההטיה המובנית בציבור בעד המונוגמיה חדרה למגדל השן המדעי ומשפיעה גם עליו. חוקרים בארה"ב ניסו לנטרל את ההטיה נגד מיאמ"י - מערכות יחסים א־מונוגמיות ביודעין - וחזרו עם מסקנות מעניינות

דני בר-און
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דני בר-און

בתואר ראשון היה לי קורס חובה על היסודות הפילוסופיים של המחקר הפסיכולוגי. המרצה פרופ' אביעד רז תיאר את אופיו של המחקר המדעי באמצעות דימוי מתחום חיי הלילה: בכניסה למועדון עומדים הפילוסופים הגדולים של המדע הכמותני כסלקטורים ובודקים בציציותיהם של הנכנסים. הם בודקים אם המחקר שעושים המדענים שרוצים להיכנס "טהור" מספיק. אך מחוץ למסיבה ולתור עומדים מחרבי השמחות המקצועיים, התיאורטיקנים שמותחים ביקורת על כל העניין. הם זועקים לעבר קהל החוגגים "אתם חושבים שאתם עושים מדע מושלם ורק אתם יודעים באמת מה מתרחש בעולם, אבל אתם טועים. אתם בטראנס של כינון האובייקט". למה הכוונה? מחקר כמותני מכונן אובייקטים ואז חוקר אותם בכלים מדעיים. כשקוראים בעיתון על מושג מסוים שנמדד מחקרית כמו "תשוקה", "שביעות רצון ביחסים" או אפילו "סקס", זהו איזשהו קונסטרוקט שמדענים בחרו לפרוט אותו לפרוטות מסוימות, להרכיב מהן שאלון ולצאת לשטח ולחלק אותו לאנשים, ועל סמך זה לגזור מסקנות. אם הפרוטות היו אחרות, התוצאה כנראה היתה אחרת ואולי גם המסקנות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ