הכירו (גם) את המיניות הגברית

הדימוי הרווח של סקס כביצוע באחריות הגבר מזיק בעצם לשני המינים, ומקשה עלינו להגיע למפגש רגשי אמיתי במיטה

דני בר-און
דני בר-און
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אגון שילה, "החיבוק", 1917. "מין אינו יצר, הוא רגש"
אגון שילה, "החיבוק", 1917. "מין אינו יצר, הוא רגש"צילום: Belvedere Palace and Museum, Vie

"קראתי ונזכרתי בחברה שהסבירה לי בקוצר רוח שהיא מאוד 'וגינלית' — דגדגן out, חדירה in (תרתי משמע). יאללה לעבודה. והרבה. האם זאת המיניות הנשית? בוודאי שלא, וכמובן שכן, ובטוח שגם. ומיניות גברית? מה השאלה בכלל? ברור לכולם מה גברים אוהבים ומה הם צריכים. לא נושא לדיון ומחקר". תגובה אירונית זו, כמו אחרות, מרירות, תוקפניות או מזדהות, העידו על הסערה המסוימת שעוררה כתבתה של בילי מוסקונה־לרמן "בלי חדירה, בלי אורגזמה: תכירו את המיניות הנשית" (מוסף "הארץ", 22.12) בקרב קוראי העיתון.

התגובה הראשונית שלי לכתבה היתה שהשחרור של האשה מכבלי הפטריארכיה בכלל, ומהתחושה שלה שעליה לרצות את הגבר בכל מחיר בפרט, הוא מבורך. אחר כך, פתאום שאלתי את עצמי אם הנשים המרואיינות בכתבה לא מחליפות שעבוד אחד באחר: מהכפפה לכללים המיניים של הגבר הסטריאוטיפי, לדקלום סיסמאות של המטפלת המינית הפרדס־חנאית הסטריאוטיפית. הנשים שמרואיינות בכתבה עסוקות כעת מאוד בגילוי מה באמת־באמת "מדויק להן" ו"נכון להן", וזה נשמע לי קצת מעייף. "אני זאת שקובעת את הקצב", העידה מנחת הטנטרה אבישג מאיה זלוף, "אני זאת שמורידה לעצמי את הבגדים. ועכשיו לפני כל שלב עוצרים ובודקים יחד אם רוצים".

ומצד שלישי, חשבתי, יש בזה משהו. אולי נשים רבות באמת צריכות להתחבר באופן עמוק לצרכים שלהן, ואולי בשלב ראשון אין ברירה אלא לעשות את זה בצורה אטית וזהירה מאוד, עקב בצד אגודל. ואולי לא רק נשים צריכות לעבור תהליך כזה, אלא גם גברים. הטענה הזו קיימת בכתבה, אך רק בשוליה. בסופו של דבר, זה לא רק שהאשה התרגלה לתסריט המיני הסטנדרטי, של צ'יק צ'ק גירוי־חדירה־והולכים לישון. זה נכון שרצף הפעולות הזה מכוון לאורגזמה גברית יותר מאשר לנשית; אבל גם הגבר, לעתים קרובות, נפגע מההיצמדות אליו. וגם הגבר, אגב, לעתים מקיים יחסי מין אפילו שלא ממש מתחשק לו. התרבות הרי קובעת שבא לו תמיד, ולתרבות לא אומרים לא.

דת ופורנו

"יש אמונה רווחת שהתסריט המיני הרווח הוא אידיאלי לגברים. זו שגיאה", אמר ל"הארץ" אריאל כהן־ארקין, מטפל מיני מוסמך המתמחה בגברים ודוקטורנט בעבודה סוציאלית. "יש פיקציה חברתית שמזינה את הדימוי של הגבריות כביצועיסטית. מחנכים אותנו שסקס זה משהו שהגבר צריך לתפעל אותו, לתקתק אותו, לעשות אותו. הידע הזה שאוב ממקורות מאוד בעייתיים — דת מצד אחד ופורנו מצד שני. כמעט כל הגברים שמגיעים אלי בגלל בעיות בתפקוד המיני בטוחים שמיניות זה ביצוע ולא חוויה רגשית, והם באים למיטה ערוכים לקרב.

"אבל מיניות אינה ביצוע, היא אינה פרפורמנס. מחקרי המוח של ג'ק פאנקספ (Panksepp) לימדו אותנו שמין אינו יצר ואינו דחף, הוא אינו 'רעב', אלא הוא רגש, בדיוק כמו שעצב הוא רגש. וכמו שכאשר עצובים, בסוף יוצאות דמעות, כאן בסופו של דבר יש אורגזמה. אבל כשכל מה שאתה מנסה לעשות זה לתקתק ולבצע בלי שום חיבור לרגש הזה, אז במקרה הטוב אתה מקבל חוויה דלה ומצומצמת, ובמקרה הרע אתה לא תתפקד מינית".

לדברי כהן־ארקין, חלק ניכר מהמטופלים שלו הם "נפגעי פורנו". השחקנים שיש להם "מטרייה בין הרגליים", הוא אומר, מעלים בהם חרדת ביצוע ובושה, שמפריעות להם לחוות מיניות בריאה ולהגיע לזקפה. הפורנו סובב הרי סביב הזין כמקור יחיד ובלעדי לעונג. על חוויות מיניות נרחבות ועמוקות יותר אין מה לדבר. מתי בפעם האחרונה ראיתם בסרט פורנו מיינסטרימי גבר המביע רגשות של תשוקה או אהבה? או לחלופין, גבר שהפרטנרית שלו מדגדגת לו בפטמות, או — השם ישמור — מחדירה לו אצבע למקום שממנו, אצל אנשים מסוימים, זורחת השמש?

כמו מסטיק

רפיק ידידיה, שכתב את הספר "להזדיין בסבלנות — סודות הטנטרה למיניות גברית חדשה" (הזמין לקריאה חינם ברשת), מנחה כיום סדנה שנקראת "ליטופים מקודשים". בה הוא מלמד זוגות כיצד להאריך את שלב המשחק המקדים, שהוא מכנה השלב "הרגשי", לקראת "השלב הריגושי". הוא מעודד לבקש זה מזה טיפוח ארוך ומסור לפי טעמם, מקיצי בגב ועד מסג' בשכמות ולחיצות בירכיים, לפני שצוללים לעניינים. "אנו חיים בחברה תחרותית ודורשנית, והסקס משמש אותנו כמו סם, לא כהוויה בפני עצמה, אלא כקונטרה לעבדות", אמר ל"הארץ". "הסקס הריגושי גורם לנו נורא לנסות לגרות את בת הזוג. לוחצים לה על כל הכפתורים. ממוללים פטמה. מדגדגים דגדגן. אנחנו מעוררים את האהבה לפני שתחפץ, ואז משהו שם סגור. והמשהו הסגור הזה עוזר לנו גם לגמור מהר. כל המנגנון הזה הוא כולו טעות. אנחנו רוצים שהמשהו למטה יהיה פתוח־פתוח־פתוח, וזה אפשרי, אם נותנים לו זמן הוא נפתח. אפילו האשה לא יודעת כמה פתוחה היא יכולה להיות".

אבל, לדבריו, רצים מהר מדי לחדירה, ואז "אחרי שגומרים מרגישים ריקנות, עייפות, וגם תחושה שהסקס פעם היה טוב יותר מאשר עכשיו, כמו מסטיק שהיה מתוק בהתחלה, ועכשיו הוא תפל. התשובה שלי היא לא לדלג על המשחק המקדים הארוך, על האינטימיות, לא לקפוץ לריגושיות לפני הרגשיות. הריגושיות היא אקסטטית, היא בתדרים גבוהים, והרגשיות היא אינטימית. היא גל עומק".

יהיו שיגידו לך — בחיים העמוסים שלי, אין לי זמן לכל זה. אני רוצה חדירה מהר כי זו המנה העיקרית.

"אני לא מזדהה עם הדבר הזה. אם אתה עד כדי כך לא מבין את הצורך שלך באינטימיות, אז לך רק על המנה העיקרית. אני אוהב מנות ביניים, אוהב מנות ראשונות, אוהב יין לפני וקינוח אחרי. אם שניכם אוהבים רק לאכול סטייק בפיתה בעמידה אז מותר לכם".

ואמנם, יש בקיעים בדימוי המקובל, שלפיו סקס שהוא "חדירה בלבד" הוא ההעדפה הגברית האולטימטיבית. רוב המחקרים וכותרות העיתונים מתמקדים במשך הזמן מרגע החדירה ועד השפיכה, הסתכלות פאלוצנטרית וטכנית מאוד על מהו סקס. אך מחקר שנערך לפני כעשור באוניברסיטת ברונסוויק, והעז לבדוק את משך הסקס כולו בקרב 152 זוגות הטרוסקסואלים, מצא שהמשחק המקדים שלהם נמשך בערך 12 דקות. החוקרים שאלו את הנשים מהו משך משחק מקדים אידיאלי מבחינתן והן השיבו 18.9 דקות בממוצע. הגברים השיבו 18.1 דקות בממוצע, כלומר — שני המינים רצו את אותו הדבר. לא זאת אף זאת. כששאלו את הגברים מהו לדעתם אורך המשחק המקדים האידיאלי מבחינת בת זוגם, הם העריכו די במדויק. לעומת זאת, כששאלו את הנשים את אותה השאלה, הן העריכו שהגבר רוצה 13.3 דקות בממוצע, כלומר — הן החסירו כמעט חמש דקות.

מובן שהביטוי "משחק מקדים" הוא כבר קצת לא פוליטיקלי קורקט, כי נשאלת השאלה — "מקדים למה? שוב חדירה?", בסופו של דבר גם כאן הפאלוצנטריקה חוגגת. אבל זה לא העניין בעיני. העניין הוא שהתסריט המיני המקובל אינו בהכרח שיטה שבה הגברים דורסים את הנשים, כפי שעשוי להשתמע מכתבתה של מוסקונה־לרמן, אלא שיטה שדורסת את כולם.

כשמחפשים בגוגל "מיניות נשית", מקבלים 159 אלף תוצאות, וכשמחפשים "מיניות גברית" יש 2,000 תוצאות בלבד. התשובה המקובלת לזה היא שאין צורך לחפש בגוגל מהי מיניות גברית, כי את התשובה לזה כולנו יודעים. אני לא חושב שזה נכון. כמו במקרה של המיניות הנשית, אין לכך תשובה אחת. את התשובה לכך לא תגלו בכתבות בעיתונים ולא באתרי הפורנו. תמצאו אותה יחד או לבד, ברגע שתצליחו לתפוס קצת אינטימיות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ