בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשורר טוביה ריבנר רואה עצים רוקדים

הוא שכל את משפחתו ואת אשתו הראשונה, ואחד מבניו נעלם. הוא זכה בפרס ישראל לשירה ובהצלחה ספרותית בגרמניה, אבל לא אלה הדברים המשמחים אותו. עם ספר חדש בגיל 89, מספר טוביה ריבנר מהו הרגע שבו הוא באמת מאושר

תגובות

"אני לא יודע באיזה אופן השירה שלי השתנתה עם השנים, אם בכלל", אומר המשורר טוביה ריבנר, "אני לא יכול להעיד על עצמי. אחרים אומרים שנעשיתי יותר פתוח, ייתכן. בספרים הראשונים שלי אולי באמת הייתי קפוץ, עם יד על הפה. נעשיתי גם יותר פשוט, אולי. אני מלכתחילה לא כותב כדי להקשות, או כותב בלשון השירה הטהורה, כמו מלראמה, למשל, שלא עניין אותו הפירוש הישיר של המלים אלא הצליל והמרקם שלהן. אני מנסה לדבר בלשון בני אדם". בימים אלה יצא לאור ספר שירים חדש של ריבנר, יליד 1924. שם הספר הוא אמנם "אחרונים"...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו