המשוררת ללי ציפי מיכאלי מתחילה לבעור

משורר נמצא תמיד על קו התפר בין “אני רוצה לחיות” לבין “אני לא יכול לחיות”, אומרת המשוררת ללי ציפי מיכאלי. עם צאת ספרה החדש היא מסבירה מדוע הארוטיקה היא חלק בלתי נפרד משירתה

אלי אליהו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אלי אליהו

"אני לא אוהבת את המשוררות שלנו", אומרת המשוררת ללי ציפי מיכאלי, "לא מתחברת לרוח הכתיבה שלהן. המשוררות הישראליות עדינות מדי. רחל, לאה גולדברג, דליה רביקוביץ - כולן מיישרות קו. כנועות מדי. אני לא אוהבת את זה. אני אוהבת פייטריות. אני גדלתי בין שני בנים. ובעיני אבא שלי תמיד הייתי החכמה, הפיקחית והפייטרית מבין ילדיו. ואני לא רוצה לראות משוררת בין משוררים שהיא לא פורצת דרך, שהיא לא מתבלטת".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ