"שעה חופשית": הגוונים שבין אירוטיקה לפורנוגרפיה

בספרו “שעה חופשית” כותב הסופר האורוגואי ארקולה ליסרדי, שבמשך שנים היתה זהותו עלומה, על שני מורים נשואים הנוהגים להיפגש בחדר מלון. אז למה הוא מעדיף לדבר דווקא על הרמוניה אוניברסלית? ולמה בכל זאת בחר לכתוב ספרות אירוטית?

מיה סלע
מיה סלע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מיה סלע
מיה סלע

על כריכת התרגום העברי של הרומן הקצר "שעה חופשית" מאת ארקולה ליסרדי האורוגואי כתבו אנשי הוצאת זיקית הערה: "זהירות! תוכן אירוטי". אקט שיווקי, זה ברור, הרי הם אינם באמת מזהירים אותנו אלא מבקשים שנתקרב, משחקים על המגרש של האירוטי שהוא עדיין אסור ומעורר בושה ונחשב למסוכן, אבל מושך אותנו לבוא. ההוכחה לכך, אם נדרשת לכך הוכחה, היא ההצלחה העולמית הפנומנלית של סדרת הספרים "חמישים גוונים של אפור", אלא שספרות לא היתה הגיבורה המרכזית ב”חמישים גוונים”. ליסרדי יגיד עליה שהיתה פורנוגרפית יותר מאירוטית. הוא עושה משהו אחר ומתעניין בדבר אחר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ