איך ישראל משתמשת באפריקה כדי להלבין את עצמה

האם ישראל היא "וילה בג'ונגל" או הג'ונגל עצמו? זו אחת השאלות העומדות במרכז ספרו של איתן בר-יוסף, הבוחן את התפקיד שממלאת אפריקה, הממשית והמדומיינת, בתרבות הישראלית - מ"לובנגולו מלך זולו" ועד הפליטים בדרום תל אביב של ימינו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

"כשאלי ישי הגיע ב-2012 לדרום תל אביב, כשר הפנים, הוא אמר על הפליטים: 'הם לא מבינים שזו ארצו של האדם הלבן'. זו הרי אירוניה מושלמת", אומר איתן בר-יוסף, "הרי העולים מצפון אפריקה, כמו משפחתו של ישי עצמו, בעצמם דומיינו בזמנו כאפריקאים, כשחורים. האופן שבו אלי ישי מלבין את עצמו הוא תהליך מרתק".

ההתייחסות הזאת של ישראלים אל האפריקאים, והדרך שבה היא משקפת את האופן שבו הישראלים רואים את עצמם, עומדות במרכז ספרו החדש של בר-יוסף "וילה בג'ונגל: אפריקה בתרבות הישראלית" (מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד). בר-יוסף, בן 45, נשוי ואב לשלוש בנות, גר בקיבוץ בית קמה. הוא גדל בעיר רחובות ואת שירותו הצבאי עשה בנח"ל; "זה מה שמסביר, בין היתר, מדוע בחרתי לעסוק בספר בניסיון הישראלי לייסד חילות נח"ל גם במדינות אפריקה", הוא אומר. לאחר מכן למד ספרות אנגלית וספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים תואר שני ושלישי בספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד. בשנים 2010-2001 היה מבקר התיאטרון של "העיר" ו"עכבר העיר" וכיום הוא מלמד ספרות אנגלית באוניברסיטת בן-גוריון. הוא מתמחה בספרות ויקטוריאנית, אבל גם בלימודי תרבות ובלימודים פוסט-קולוניאליים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ