שירת רבים

מארגני תחרויות "סלאם" בישראל לא רוצים להתמסד

כל אחד יכול לעלות על הבמה, להגיש קטע אישי של שיר או סיפור קצר ולעמוד לדירוג הקהל. ביקור בתחרויות "סלאם", שתופסות תאוצה בישראל אבל מארגניהן אינם רוצים להיטמע במיינסטרים

דפנה ארד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים5
דפנה ארד

לא צריך להיות משורר חובב, סטנד־אפיסט עם ארסנל של פאנצ'ליינים או בוגר בית ספר למשחק כדי להופיע בערבי או "סטורי סלאם" — הגרסה העכשווית והתחרותית לפסטיבלי מספרי הסיפורים ולערבי השירה שתופסת תאוצה בשנים האחרונות בישראל.

ההטחה שבשם המקור אינה מעידה על שילוב של אלמנטים מעולם ההיאבקות בחריזת חרוזים. באירועים מסוג זה, למשתתפים דרוש הכישרון החמקמק להעלות קטע כתוב אישי, בעל פה, בביצוע חד פעמי מול קהל. הדוברים האנונימיים עולים על הבמה זה אחר זה, ומבצעים קטע ספוקן וורד בעל אופי פואטי, מונולוגי, וידויי או משעשע, בלי מסרים ותובנות מעוררי השראה בסגנון האתר טד, אלא הרבה יותר פשוט; בתקופה האחרונה התקיימו כמה וכמה אירועים תחת כותרת דומה, שכללו ברובם דוברים מתחלפים, הגבלת זמן, נושאים עדכניים, פורמט פרום או מהודק, יצירה מקורית או סיפור מהחיים. בצורתו המקורית והמובילה של האירוע, הביצועים עומדים בפני דירוג הקהל ומובילים לתחרויות בינלאומיות. בגרסאות משוחררות לאירועים שבהם נכחנו, פשוט מדברים. ומי שמצליחים לעורר עניין, מתמקצעים בדיבור הזה, עוברים ממועדון לבית קפה בכל הארץ ומעלים את הקטעים המובחרים שלהם אחת לחודש ישירות לציבור, כמו מספרי הסיפורים בימי קדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ