לשבור את הגללים |

מדוע האנושות נרתעת מלדבר על ההפרשות שלה?

מסעו של הפילוסוף הצרפתי דומיניק לפורט בעקבות סירי הלילה, בורות השופכין, חדרי הנוחיות ותעלות הביוב של האנושות חשף את הקשרים הנסתרים בין הצואה לבין הקפיטליזם. כעת, עם צאת ספרו "היסטוריה של החרא" בעברית, מתברר שאותם גללים שמהם בני האדם ממהרים להיפטר שימשו גם לכינון מוסדות כמו המשפחה הבורגנית ומדינת הלאום

אבנר שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבנר שפירא

"על אודות החרא נהוג לשתוק. אבל מעולם לא היה נושא – אפילו לא סקס – שגרם לנו לדבר כל כך הרבה. המולה משונה אופפת תמיד את הדבר־שאין־לו־שם, העשוי שתיקה מופתית ופטפוט בלתי פוסק" (מתוך "היסטוריה של החרא")

השאלה מהו המקום ההולם לקרוא בו את "היסטוריה של החרא", ספרו של החוקר הצרפתי דומיניק לפורט, תזכה מטבע הדברים לתשובות סובייקטיביות מצד כל אחד מקוראיו. אם יהיו ביניהם כאלה שיעניקו לו כבוד, ייקחו אותו עמם לבית הכבוד ויעיינו בו בעודם נפטרים מהפרשות גופם, אזי הם יוכלו להתעמת באופן מוחשי מאוד עם אחד הרעיונות העיקריים שלפורט מנסח בספרו: הזיקה העמוקה בין צואתו של האדם ובין הולדת הסובייקטיביות האנושית במובנה המודרני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ