למה גיבורי ספריה של מאיה ערד הם לא אנשים נחמדים

רווקה חמצמצה העסוקה בהנבטת עדשים תוך פנטזיות על "הגבר שלה" עומדת במרכז ספרה החדש של מאיה ערד, "העלמה מקזאן". בראיון עמה היא מסבירה מדוע בחרה לכתוב על משבר אמצע החיים

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

יום אחד נתקלה הסופרת מאיה ערד בידיעה מעניינת באתר ויינט. הכותרת, ציטוט מפי אם יחידנית שאימצה ילד ברוסיה, גרמה לה לחשוב. יותר מסתם לחשוב, היא הנביטה בראשה רעיון לספר. אלא שמהרגע שבו עלה הרעיון בראשה חלף כעשור עד "העלמה מקזאן", ספרה החדש שראה אור החודש בהוצאת חרגול. ואף על פי שערד ניגשה אל הרעיון כששני ספריה הראשונים כבר על המדף, וכתב היד לספרה השלישי כבר מוכן, משהו בספר היה עדיין גדול, לדעתה, ממידותיה. היו דרושים עוד כמה ספרים שפירסמה בינתיים, ועוד כמה שנים לפני שצללה ממש אל המשימה וגם אז כתיבת הספר ארכה ארבע שנים אינטנסיביות ונדרשו ארבע טיוטות לפני שהושלם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ