צפי סער
צפי סער

אַיְ יַאיְ יַאיְ! נישא קולה של הלן סיקסו בחלל האולם במוזיאון ישראל בירושלים. זו צעקת הספרות, כשם ההרצאה שנשאה שם בשבוע שעבר. יותר מהרצאה, זה היה בעצם מופע, שבו, בקסם רב, בכישוף של מלים, עסקה סיקסו בעצם במוות. בכתיבה ומוות והישרדות. ספרות שאינה אלימה היא כלום, אומרת סיקסו. ברגע שאדם כותב, הוא הורג את עצמו. אבל זה מסתורי: היד ממשיכה לזוז. ולכתוב. ואחר כך, הקריאה, צריכה לכאוב.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ