מיהו עברי |

סופרים ומו"לים זועמים על ההחלטה להעניק את פרס ספיר רק לתושבי הארץ

שינוי התקנון של פרס ספיר מסעיר את עולם הספרות. מאיה ערד, המתגוררת בארה"ב ולכן מנועה מהגשת ספרה לפרס: זה מצער, מרכז חיי הוא הספרות העברית. מפעל הפיס: זה כסף ציבורי, ראוי שיגיע למי שחי בישראל

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

סערה בעולם הספרות הישראלי, לאחר הפרסום על השינויים הצפויים בתקנון פרס ספיר של מפעל הפיס. סופרים ומו"לים מתקשים לקבל את התיקון שלפיו מי שלא חי בישראל לא יוכל להיות מועמד לפרס: הם רואים בכך החלטה אנטי ספרותית ואנטי־ציונית ותוהים על המניע העומד מאחורי התיקון.

פרס ספיר, המוענק מדי שנה בחודש ינואר, הוא הגדול והנחשב מבין הפרסים הספרותיים המוענקים בארץ. הוא נוסד בשנת 2000 ונועד להיות מעין פרס בּוּקר ישראלי. הסכום המוענק לזוכה במקום הראשון עומד על 150 אלף שקלים, ופרסים בגובה 40 אלף שקלים ניתנים גם למי שספריהם נכללו ברשימה הקצרה לפרס, ולזוכה בפרס הביכורים. בפעם האחרונה הוענק הפרס לראובן נמדר עבור ספרו "הבית אשר נחרב", ושמו של נמדר, בן ליוצאי איראן שנולד בישראל, עשה את שירותו הצבאי כחייל ישראלי בלבנון וחי כיום במנהטן, מוזכר בקשר לאותו סעיף בעייתי המגדיר תנאי־סף חדשים למועמדות לפרס. על פי התיקון שהכניס דירקטוריון הפרס, מהשנה הנוכחית על הסופר או הסופרת המועמדים להיות "אזרח או תושב קבע שמרכז חייו בישראל". במילים אחרות, נמדר לא יכול היה להיות אפילו מועמד לפרס אילו יצא ספרו השנה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ