דינג-דונג המכשפה מתה: דיכוי, אונס ורצח פוליטי בארץ עוץ האמיתית

יחס התקשורת לסדאם חוסיין ורצח של ילד לונדוני הביאו את גרגורי מגווייר להרהר ברוע ולכתוב את הרומן "מרשעת". בספר מתוארת ארץ עוץ כמקום אכזרי ואפל. כעת, עם צאת תרגום חדש לעברית, מספר המחבר מה מושך אותו כל כך בספרי ילדים

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

משהו מבלבל ולא צפוי קורה לקוראים את "מרשעת". זהו רומן צבעוני ומפותל המגולל ב-409 עמודים את הביוגרפיה של המכשפה הרעה, זו שדורותי, גיבורת "הקוסם מארץ עוץ", מחסלת במחי דלי מים אחד. אלא שבמקום סיפור ילדים, פנטזיה מלאת דמיון המבוססת על ממלכה ילדותית־בדיונית, דמויות וקווי עלילה מוכרים, מקבל הקורא חוויה שונה לגמרי. יש ב"מרשעת" רבדים אפלים, אונס, בגידה, רצח פוליטי, נידוי, חיים במחשכים, מאבקים פוליטיים וחברתיים למען שוויון ומניעת אפליה, רודן אכזרי ומשטרה חשאית. בין לבין ישנם גם מכשפות ומבני מנצ'קין, בעלי חיים מדברים (שנקראים בתרגום לעברית של אסף ברקת, "בעלי חיות") קופים מעופפים וספרי קסמים, וגם סיפורי אהבה וילדים לא חוקיים. ובעיקר יש בו תהייה על רשע מול טוב.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ