בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההבטחה החדשה של השירה העברית

ספריו של המשורר שגיא אלנקווה זכו בפרסים, מבקרים מפגינים כלפיו אחדות דעים יוצאת דופן, והוא הוגדר כיוצר של "ניב כמעט חסר תקדים בשירה הישראלית העכשווית". אבל בשיחה איתו, כמו בשירתו עצמה, הוא חושף ניגוד מרתק בין צלילות שכלתנית לחוסר ביטחון ביחס לעצמו ומול עולם שהגדיר אותו כפגוע נפש. פגישה עם קול נדיר

33תגובות
שגיא אלנקווה
רמי שלוש

ברחוב ההומה, סמוך לקניון "לב חדרה", בחורה צעירה, שחורת שיער ומכווצת מצח, מקימה דוכן חמצוצים. מיד עטות עליה כנופיות נחושות של סבתות, ועד מהרה פסי הצבע המסוכרים הופכים למרכזה של תערובת כאוטית של קולות. לפתע, מתוך כל הרעש הזה, כמו צומח כוח אנרגטי חדש, מנוגד, דמום ועדין. המשורר שגיא אלנקווה חוצה את המהומה בלי להבחין בה בכלל, צועד לאט, מחייך מאוזן לאוזן. הוא גר לא הרחק מכאן, בבניין ישן ורב קומות, חולק את הדירה עם שלושה שותפים. "זה נקרא דיור מוגן", הוא מספר. "זו דירה פרטית, שגר בה אדם אחד או כמה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו