מייקל שייבון ואיילת ולדמן, הפאוור קאפל של הספרות האמריקאית, רוצים להציל את ישראל מעצמה

ביקור בחברון ואחריו ארוחת ערב בתל אביב היו דיסוננס שהסופרת איילת ולדמן חוותה כמו אגרוף בבטן. כך נולד פרויקט משותף לה ולבעלה הסופר מייקל שייבון ולשוברים שתיקה: תיעוד של חיים תחת כיבוש, בידי סופרים בעלי שם עולמי. רגע לפני שנוחתים כאן מריו ורגס יוסה, קולם טובין או דייב אגרס, מספרים בני הזוג למה הם בעצם מצילים כך את ישראל

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

זה היה יום לוהט במיוחד בחודש שעבר בעיר חברון. את החבורה הקטנה, חמישה מבקרים אמריקאים ובריטים שבאו להתבונן בחיים בעיר מקרוב, הוביל איש ארגון "שוברים שתיקה" יהודה שאול. זו היתה כנראה פרובוקציה גדולה מספיק כדי שחבורה של מתנחלים החיים בעיר תגיע גם היא למקום. הכעס והמתח עמדו באוויר. כדי להגן על המתנחלים מפני מפגעים מקומיים, ליוותה אותם קבוצה של חיילי צה"ל. בשלב מסוים הורחק המדריך הפלסטיני של המבקרים, עיסא עמרו, על ידי החיילים, ובודד בצד. קוצר הרוח והעצבנות, שהורגשו היטב ממילא, הפכו לבלתי נסבלים. הסופר האמריקאי מייקל שייבון, ביחד עם אשתו הישראלית לשעבר, הסופרת איילת ולדמן, החליטו לצנן מעט עניינים. ולדמן הלכה להתנצל בעברית לפני החיילים, בשמה ובשם בעלה. "היה לי ברור שהביקור שלנו הוא קוץ בתחת בשבילם", היא אומרת בסגנון הישיר, הישראלי מאוד שלה. היא הספיקה לומר "סליחה בשמי ובשם בעלי על הבלגן" כשאחד החיילים ניגש אליה מבויש. הוא לחש לה, "תגידי לו שאני אוהב את הספרים שלו".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ