שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

לילי בת החמש מבקרת עם אמה במוזיאון. היא ילדה רגישה וסקרנית, מלאת דמיון, והמוצגים במוזיאון קורצים לה מכל פינה. כשהיא רואה ציור של אשה חמורת סבר, היא תוהה "למה מכריחים אותה להיות עצובה תמיד".

"לילי במוזיאון", ספר הילדים המשובב שכתבה חמוטל סונג, לא הולך סחור סחור. המסר היפה שיש בו לא מסתתר מאחורי דידקטיות ואין בו חשש מאמירה, מורכבת ככל שתהיה. הדמויות המצוירות במוזיאון הן אלה שפנימיותן גדולה יותר מההגדרה שניתנה להן, והחתירה תחתיה משחררת לא רק אותן, אלא גם את מי שצופה בהן. ומאחר שילדה משחררת את הדמויות, ומכיוון שמרביתן הן דמויות נשיות, המסר הוא לא רק כזה המתנגד לתוויות, אלא מכוון כלפי תוויות המוצמדות לנשים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ