בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה אנחנו פוחדים מס. יזהר?

באהבתו העיקשת הוא עשה בעברית מעשים מופלאים, גאוניים על גבול אובדן השפיות, איש לא כתב בה כמותו. אבל עשר שנים לאחר מותו, ישראל הרשמית לא כל כך מעוניינת לזכור את ס. יזהר והקוראים נרתעים משפתו. איך בכל זאת אפשר לזכור את מי שסומן כאב הגדול של הספרות העברית החדשה כבר כשהיה בן 22

34תגובות
ס. יזהר
אלכס ליבק

צריך להתחיל במבט. טעון וחידתי, עניו באורח מפתיע ומעריץ, אבל לא הערצת גיבורים חנפה אלא אותה הערכה שעיני אדם מקרינות במפגש עם מורה דגול, עם יוצר אהוב, עם אדם שהוא מעמודי התווך המכוננים של תרבות עתיקה־חדשה: צריך להתחיל במבט הזה של שמעון פרס במפגש אחד עם ס. יזהר, מבט שראיתי ורציתי לחזור אליו, לברר מה בדיוק היה האיש הזה בעבורו ובעיניו, שכן בכפר הנוער בן שמן, שם למד שמעון פרס ושם האהיב יזהר סמילנסקי את התנ"ך על דורות של בני נוער חילוניים, הוא היה בכלל המורה של סוניה מנוחתה עדן: בשבוע הבא ימלאו מאה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו