אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

צריך להתחיל במבט. טעון וחידתי, עניו באורח מפתיע ומעריץ, אבל לא הערצת גיבורים חנפה אלא אותה הערכה שעיני אדם מקרינות במפגש עם מורה דגול, עם יוצר אהוב, עם אדם שהוא מעמודי התווך המכוננים של תרבות עתיקה־חדשה: צריך להתחיל במבט הזה של שמעון פרס במפגש אחד עם ס. יזהר, מבט שראיתי ורציתי לחזור אליו, לברר מה בדיוק היה האיש הזה בעבורו ובעיניו, שכן בכפר הנוער בן שמן, שם למד שמעון פרס ושם האהיב יזהר סמילנסקי את התנ"ך על דורות של בני נוער חילוניים, הוא היה בכלל המורה של סוניה מנוחתה עדן: בשבוע הבא ימלאו מאה שנה להולדתו של יזהר, וידעתי שפרס ישמח לספר על הקשר ארוך השנים בינו לבין הסופר שנחשב ליוצר המכונן גם של הסיפור העברי המודרני, ב"אפרים חוזר לאספסת", וגם של הרומן העברי בשנות המדינה, "ימי צקלג". פרס כמובן קרא את שניהם, אבל עם פרס אי אפשר לדבר כעת, ויזהר מת לפני עשור, בגיל 90, שבע ימים ותהילה שלא ברור עד כמה רצה בה ועד כמה הצמיתה את מעיינות יצירתו, ומה שנותר אבל לא נרשם הוא המבט הזה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ