מים קדושים רבים לא כיבו את האהבה: הוצאה מחודשת למכתבי אבלר ואלואיז

הוא היה פילוסוף ואיש דת בולט, היא נערה מבריקה שגדלה במנזר, ואהבתם הסוערת במאה ה-12 זיעזעה את סביבתם עד שהופרדו בכוח, הוא סורס באלימות והכנסייה שרפה את כתביו. יציאתו המחודשת של "מכתבי אבלר ואלואיז" בעברית מעלה שוב את השאלות מדוע הזוג נערץ עד היום ומה מידת האותנטיות של ההתכתבות

גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גילי איזיקוביץ

"לאדונה, או, נכון יותר, לאביה; לבעלה, או, נכון יותר, לאחיה; שפחתו, או נכון יותר, בתו; אשתו, או נכון יותר, אחותו; לאבלר, אלואיז".

885 שנים עברו מאז פתחה כך אלואיז את מכתבה לאהובה אבלר, ולא ידעה שמאות שנים יחלפו ומכתבה, וגם היא והוא, ייחשבו עדיין לאחד מסיפורי האהבה הנודעים, קורעי הלב, בהיסטוריה של הספרות המערבית. כל מה שהשתבש בסיפור האהבה, המונצח מאז המאה ה–12 בספר "מכתבי אבלר ואלואיז", מצוי באותה שורת פתיחה ארוכה, מרובת תארים. כל מה שהיו הגיבורים זה לזו וזו לזה בעבר הרחוק, ונהיו האחד לשנייה בעקבות טרגדיה איומה, מצוי במשפט הזה, המפותל. סופו סמלי לא פחות: למרות כל התארים המשתנים שעומדים ביניהם, המכתב נכתב עדיין בין שניים, הוא והיא, אבלר ואלואיז.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ