"זן ואמנות אחזקת האופנוע", הספר ששבר את רוחי הרציונליסטית

בנעורי היה קשה לשכנע אותי לקרוא את ״זן ואמנות אחזקת האופנוע״ של רוברט מ' פירסיג שמת בשבוע שעבר. לבסוף, מצאתי את עצמי נשאב בהדרגה, והספר - שמגשר בין רציונליזם ורומנטיקה - שינה את חיי

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי פיטשון
אבי פיטשון

בכל תקופת התיכון האמנתי ברציונליזם, שממנו נגזרו בין השאר אנרכיזם, פציפיזם, והסברה כי ניתן להבין על בסיס מדעי מה עושה את הבריות מאושרים ואז ליישם זאת. כל התיכון לא היתה לי חברה. איכשהו לא עשיתי את האחד פלוס אחד התבוני המתבקש באשר לקורלציה שבין שתי התופעות. אולי זו לא אשמתי הבלעדית. האינטרנט, כמו גם המושג ״אינטיליגנציה רגשית״ טרם הומצאו. ובמבט רציונלי לאחור, אמונתי בתבונה ובמפעל הנאורות ככל הנראה לא היתה האשמה הבלעדית במאותגרותי בתחום הרומנטי. יכול להיות שלתסרוקות שלי בזמנו, שנעו בין ליפה עקמומית בסגנון בובה גנרית מרחוב סומסום לבין תגלחות א־סימטריות בסגנון נתקעתי־בדלת־של־אוטובוס־ונגררתי־כמה־מאות־מטרים, היה חלק יותר מרכזי בעניין.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ