בבית של דודתי הרגו 180 יהודים בארוחת ערב

העיתונאי השווייצי סשה בתיאני ידע שהוא שייך למשפחת אצולה שבמרכזה עומדת הדודה הרוזנת. הוא לא ידע על הנשף הרצחני שערכה במארס 1945. כשהחל לשאול שאלות היו מי שנהגו בו "כמו בסרט מאפיה"

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

יום חמישי אחד, בחודש אפריל 2007, בשעת בוקר מוקדמת, ניגשה אל שולחנו של העיתונאי השווייצרי סשה בתיאני במערכת העיתון "נויה ציריכר צייטונג" בה עבד, קולגה מבוגרת. הוא כתב בדיוק מאמר על תורם זרע הולנדי, לא נושא שעניין אותו במיוחד אבל כזה שצריך היה להגיש תוך שעתיים, ובשעה שהוא התרכז במחשב נופפה מולו הקולגה בגזיר עיתון טרי. זו היתה כתבת תחקיר בגרמנית מהעיתון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" שכותרתה "המארחת מהגיהנום". הוא קרא את הכותרת ולא הבין מה קרא ולמה בכלל הוגשה לו הכתבה, אבל את התמונה, תמונתה של אותה מארחת, זיהה ברגע. זו היתה מרגיט, הדודה של אביו ומי שהמשפחה כולה הקפידה להלך סביבה בזהירות ובנימוס ולהפגין כלפיה כבוד מופלג.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ