ביטול פרס נובל לספרות: ב–2018 אי אפשר לנהל בחשאיות מוסד שקיומו תלוי ביוקרתו

מה שהגן על האקדמיה השוודית במשך שנים רבות הוא גם מה שתרם כעת לנפילתה המהירה והמסחררת

אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

כדי להבין מה קרה באקדמיה השוודית לפני שהחליטה לא להעניק השנה את פרס נובל לספרות נחוץ רומן אפי עב כרס, סאגה שתתפרש על פני כמה דורות של גיבורים, חוקרי ספרות ואנשי עט, פוליטיקאים ועסקנים בתחומי התרבות. מתישהו, אחרי סקירת תולדות הנובל, בדגש על העניין הציבורי בפרס לספרות — אחרי הכל, חדשנות בתחום הפיזיקה והכלכלה אינה תמיד נחלת הציבור הרחב, אבל כמעט כולם יודעים לקרוא — אפשר יהיה להציג את הנבל בעלילה. הוא צלם צרפתי, ז'אן־קלוד ארנו, נשוי למשוררת קתרינה פרוסטנסון, אחת מ–18 החברים באקדמיה המחליטה בכל שנה בחשאיות על זהות זוכה פרס נובל לספרות. על פי הדיווחים, איש רב קסם וכוח, שהצליח להקים בשטוקהולם מרכז תרבותי סוער ותוסס שבו נפגשו סופרים ותיקים עם יוצרים צעירים — וצעירות — ושבו, על פי עדויותיהן של 18 נשים שנחשפו בנובמבר האחרון, ביצע מעשים מגונים בצעירות, לרבות טענות בדבר אונס. וגם איים שאם יתלוננו ינצל את קשריו עם האקדמיה ויוודא שהן ב"רשימה השחורה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ