פרידה מפיליפ רות, סופר וגבר מהיר ומטרטר, מזהם ומחרמן

פיליפ רות לא כתב פרוזה "טובה" או "מדויקת", אלא ספרים שכל נגיעה בהם הותירה צריבה קלה על האצבעות ובלב. בלכתו השאיר אותנו עם דור סופרים שמפחד מהחיים

בעז גאון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בעז גאון

"ניו יורק טיימס", באחרי מות שלו על פיליפ רות, טועה ומטעה. רות לא היה "מגדלור ספרותי" (נתרגם כך, ברשותכם, את Towering Figure) ש"חקר" סוגיות של "תשוקה מינית, החיים היהודיים ואמריקה". הוא היה נגמ"ש. הוא היה גנרטור. הוא היה מהיר ומטרטר, מזהם ומחרמן, קרוב לאדמה ולכל מה שקורה מתחתיה, שורף דלק ומכלה אנרגיה ובעיקר שועט, עם כל המגף על דוושת הדלק, לעבר סיפוקו של חשק מהול באימה, הטובל בצורך מבעבע ומדיר שינה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ