פרידה מפיליפ רות, סופר וגבר מהיר ומטרטר, מזהם ומחרמן
פיליפ רות לא כתב פרוזה "טובה" או "מדויקת", אלא ספרים שכל נגיעה בהם הותירה צריבה קלה על האצבעות ובלב. בלכתו השאיר אותנו עם דור סופרים שמפחד מהחיים
"ניו יורק טיימס", באחרי מות שלו על פיליפ רות, טועה ומטעה. רות לא היה "מגדלור ספרותי" (נתרגם כך, ברשותכם, את Towering Figure) ש"חקר" סוגיות של "תשוקה מינית, החיים היהודיים ואמריקה". הוא היה נגמ"ש. הוא היה גנרטור. הוא היה מהיר ומטרטר, מזהם ומחרמן, קרוב לאדמה ולכל מה שקורה מתחתיה, שורף דלק ומכלה אנרגיה ובעיקר שועט, עם כל המגף על דוושת הדלק, לעבר סיפוקו של חשק מהול באימה, הטובל בצורך מבעבע ומדיר שינה. בדרך כלל זה התעורר בעמוד הראשון של ספריו, לפעמים עוד בפסקה הראשונה, וכלל את אחד מהמרכיבים הבאים:...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר