הסיפור האמיתי על המוסקטר ד'ארטניאן, שמת מיריית מוסקט

נהוג לחשוב שאלכסנדר דיומא בדה את דמותו של ראש חבורת המוסקטרים, אך מדובר באדם בשר ודם, שהיה לוחם עז נפש ונאמן, פראי ועדין גם יחד. לא במקרה המלך לואי ה–14 אהב אותו במיוחד

יגאל ליברנט
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יגאל ליברנט

השבוע מלאו 345 שנים לנפילתו ההרואית של האיש שרובנו מכיר כדמות ספרותית, מבלי לחשוד בכלל שהוא היה קיים באמת ובתמים — שארל אוז'ייה דו בָּה (לעתים מבוטא כ"דה באץ") דה קסטלמור, מפקד הפלוגה הראשונה של חטיבת המוסקטרים, אשר כינה את עצמו "הרוזן ד'ארטניאן".

מאז פרסום הרומן המפורסם של אלכסנדר דיומא האב בשנת 1844, נחשב ד'ארטניאן לגדול גיבורי הפעולה בכל הזמנים, לצד אכילס והרקולס, ואין זה מפתיע שכמו בני האלים הללו, גם דמותו מתקיימת במין שילוש מטאפיזי: האב (ד'ארטניאן האמיתי, ההיסטורי), הבן (יציר כפיו של דיומא), ובין שני אלה מרחפת רוח רחוקה למדי מן הקודש — הזיכרונות המזויפים של קפיטן המוסקטרים המהולל, שנכתבו 27 שנים אחרי מותו בידי פמפלטיסט שערורייתי, גאסיין דה קורטיל דה סנדרה, בשנת 1700, והתגלו מחדש בידי דיומא כעבור עשרות שנים.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ