בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כאשר יערה שחורי החלה לכתוב את ספרה החדש היא לא חשבה שתפרסם אותו

הממואר "שנות העשרים" הוא מהלך משונה בקריירה של שחורי. "העולם דיבר את פחדיי הפנימיים", היא אומרת עם צאתו לאור ומדברת לראשונה על מות אמה ומדוע נמאס לה להיות "ילדה טובה"

105תגובות
יערה שחורי. חמלה וזעם
מגד גוזני

בגיל עשרים ומשהו הוזמנה יערה שחורי לשאת דברים בכנס ספרותי על דליה רביקוביץ. זה היה הכנס הראשון שהוזמנה לדבר בו באוניברסיטה. רביקוביץ היתה נושא עבודת התזה שלה ושחורי היתה הדוברת הראשונה. אחריה עלה לדבר חוקר ספרות מבוגר וכשהוא סיים את דבריו, וחוקרת צעירה אחרת עלתה לדבר, סינן לכיוונו המשתתף הרביעי, גם הוא חוקר מבוגר, מחמאה. "טוב כל כך לשמוע חיתוך דיבור גברי אחרי כל המלמול הנשי הזה", החמיא גבר לבן ומבוגר לגבר לבן ומבוגר. שחורי החליפה צבעים. "הסטתי את הכיסא אחורה ואמרתי — בבקשה, דברו", היא מספרת...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו