המשורר תמיר גרינברג כותב על הרואין, הרואיות וחסד אלוהי

פתאום באמצע החיים תמיר גרינברג לקח תחת חסותו שלושה נערים פלסטינים. על אחד מהם, שמת ממנת יתר, כתב ספר מטלטל שבעקבותיו הוגדר כאחד מגדולי המשוררים בארץ. עם צאת ספרו החדש, "בחסד", הוא מספר על היופי שמצא דווקא במרכזי גמילה ונזכר ביום שבו דוד ביטן שהציל את חייו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמיר גרינברג. "כשאתה רואה אדם שנדרס על ידי החיים אתה לא קם והולך, אתה מסייע"
תמיר גרינברג. "כשאתה רואה אדם שנדרס על ידי החיים אתה לא קם והולך, אתה מסייע" צילום: הדס פרוש
ורד לי - צרובה
ורד לי
ורד לי - צרובה
ורד לי

ביום חורף גשום, כשתמיר גרינברג הלך ברחוב אלנבי בתל אביב, פנה אליו צעיר בן 20, לבוש במכנסיים קצרים ללא נעליים וביקש שיקנה לו אוכל. "הוא לא ביקש כסף אלא רק שאקנה לו אוכל וזה תפס אותי חזק", מספר גרינברג, משורר, מחזאי, ואדריכל במקצועו, המכהן כיום כמנהל המכללה הטכנולוגית שנקר הנדסאים. "קניתי לו כמובן ושאלתי אותו איך הגיע למצב שהוא ברחוב. לא הכרתי את התופעה בכלל. הוא סיפר שהוא ממזרח ירושלים, ששמו עלאא א־דין שוויקי וגולל מסכת חיים שהותירה אותי המום".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ