שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אני, בן גוריון ומשה דיין גם: חייו ומותו של שבתי טבת, גדול ההיסטוריונים הישראלים

העיתונאי, הסופר והסאטיריקן שבתי טבת, שמת לפני חודשים אחדים, ייזכר תמיד כביוגרף הרשמי של דוד בן גוריון. אבל ספק אם ידוע איזו עבודה אינסופית ואיזו דייקנות פנומנלית עמדו מאחורי הביוגרפיה — כמו מאחורי כל ספריו — ומנעו ממנו להשלים את מפעל חייו

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שבתי טבת ב–1965. ההומור הסתתר מאחורי הביוגרף הקפדן צילום: יעקב אגור
עופר אדרת
עופר אדרת

במארס 1960 שלח עורך "הארץ" גרשום שוקן את העיתונאי שבתי טבת למשימה שנראתה בלתי אפשרית. שוקן ביקש מבן טיפוחיו, שהיה לאחד הכוכבים של העיתון, להתלוות למשלחת של ראש ממשלת ברית המועצות, ניקיטה חרושצ'וב, כדי לסקר את ביקורו ההיסטורי בצרפת.

"לנציג עיתון מישראל היה סיכוי להצטרף לפמליה באותה מידה שהיה לו סיכוי להתחבר ליורי גאגארין בשליחות הראשונה לשמים", תיאר מאוחר יותר טבת את הבעיה שאליה נקלע אז, ופירט: "צרפת אימצה את כל כוחותיה הביטחוניים. במסלוליו על היבשה הגנו עליו רבבות אנשי צבא ומשטרה, ובקטעי מסלול מסוימים הם ניצבים במרחק הושטת זרוע זה מזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ